|
|
עמוד:159
היו אצלנו אורחים רבים שהסבו מסביב לשולחן . העוזרת הוותיקה , שמה היה גרטרוד , או בלשון הימים ההם 'המשרתת , ' [ ובלשון שנות החמישים - "עוזרת ; " העוזרות בשנות 50-ה היו ברובן מזרחיות ; ש . ס [ . נכנסה לחדר האוכל המרווח וטס גדול ומלא בידיה . אך רגלה מעדה לרגע קט , וכל הכלים נפלו ארצה וחלקם נשבר . אמא ז"ל גילתה סימנים שלא העידו על שמחה דווקא , אך אבא ז"ל [ שבימים כתיקונם בוודאי לא נגע בכלים ולא נכנס למטבח ; ש . ס [ . קם ועזר לבחורה המסכנה , שהסמיקה כולה , באיסוף הכלים והשברים . זה היה חינוך ללא הוראה וחינוך יעיל מאוד" ( שם : שם . ( וכדי שלא להותיר ספק באשר לדעתו של סימון על מעמדם של הילדים המזרחים , הוא הוסיף : "כולנו אינטלקטואלים , ולפיכך חלק מאיתנו עוסק באותו ספורט אינטלקטואלי מובהק , המכונה אנטיאינטלקטואליזם ( צחוק . ( ספורט זה נמנה באמת בין התחביבים של אנשים משכילים . ברם , איננו מנת חלקם של הילדים שבהם אנחנו דנים . הם , לצערי , עוד רחוקים מאוד מרמת השכלה בה יוכלו להרשות לעצמם לעסוק בספורט מעודן זה" ( שם = שם . ( נקודה מעניינת אחרונה בדבריו של סימון נוגעת לעמדתו ביחס לערבים אזרחי ישראל . כידוע , בתי-הספר הערביים בישראל נמצאו באותן שנים , ובמידה רכה עד היום , בשוליים המרוחקים של מערכת החינוך הישראלית . מרבית הרפורמות והחידושים שהונהגו על-ידי משרד החינוך ועל-ידי יזמים אחרים לא יועדו למגזר הערבי . ההגדרה של "תלמידים טעוני טיפוח" התייחסה במפורש במשך שנים אך ורק ליהודים יוצאי ארצות ערב ( ר' משרד החינוך , . ( 1994 סימון , פעיל ב"ברית שלום , " יצא בוועד החינוך נגד נוהג זה , והביע עמדה חריגה , כאשר תבע לכלול במדיניות ההקבצה גם את הערבים : "אסור לנו כמדינה דמוקרטית וכבני העם היהודי , היודע את טעמו המר של מיעוט , שלא להכניס אותם עשרה אחוזים של אוכלוסייתנו לכל תכנית חינוכית שאנחנו חושבים אותה לטובה לשאר הילדים" ( ישיבת ועד החינוך , , 15 . 6 . 64 ג"ה , גל , 1409 / עמ' . ( 19 התבטאות קצרה זו מקפלת בתוכה מידה גדולה של שניות , שאיפיינה במהלך השנים את עמדותיהם של רבים מן האינטלקטואלים הליבראליים הישראליים , המזוהים באופן קולקטיבי כ"שמאל . " סימון
|
|