|
|
עמוד:156
הלקוחים מעולם ההתגוששות בין מפא"י ובין יריבותיה משמאל - במקום שיתמודד עם המשמעות הפוליטית-מעמדית של מדיניות ההקבצות . תוך כדי כך הוא הצליח להעמיד את ארן ואת עצמו כמי שמצויים מעל המקח והממכר הכין-מפלגתי השיגרתי , וטרודים בקידומה של מדיניות בעלת חשיבות לאומית וחברתית א-פוליטית ועל-פוליטית . אלא שהמימד הפוליטי-קולקטיבי היה בכל זאת שזור בכל מלה מדבריו של סימון . סימון הוא זה אשר ניסח בצורה ברורה ביותר את היעד המרכזי של מדיניות ההקבצות : לטפח , בקרב אוכלוסיית התלמידים והתלמידות המזרחים , שכבה קטנה , אשר , מצד אחד , תשמש כהנהגה לעדה , ומצד שני , תשמש ראייה להצלחת מערכת החינוך הישראלי , ותשקיט מחאות על קיפוח של כלל העדה . כזכור , שתי תופעות בעלות השלכות פוליטיות מרחיקות לכת עמדו ברקע הדיון : האחת , אי-הגעתם של מרבית התלמידים המזרחים לתיכון ולאוניברסיטה , ונשירתם של רבים עוד קודם לכן ; השנייה , המרי של ואדי סליב , 1959-ב מרי שהתפרש כמעשה של ערעור על מעמדה של הנהגת המדינה , וכרמז לאפשרות של התארגנות קולקטיבית מזרחית עצמאית . המרי של ואדי סליב הצטייר בעיני רבים כפעולה של צעירים לא מתורבתים ואלימים המאיימים לשבור את כללי המשחק ( דהאן-כלב , . ( 1992 הם הוצגו בבריונים אלימים , חסרי חינוך ושלוחי רסן . המנהיגים הועמדו למשפט והושמו בכלא , כשהם זוכים במהלך המשפט ליחס של פושעים פליליים - ולא של מנהיגים של תנועת מרי פוליטית . הזעזוע שגרמו המנהיגים הצעירים של ואדי סליב למימסד הפוליטי והתרבותי הישראלי עמד ככל הנראה ברקע דבריו של פרופסור סימון לפני ועד החינוך . "הרבה יהיה תלוי , " הוא אמר , "בהכרעה מי ומי יהיו המנהיגים של אחינו העולים בדור הבא . יכול להיווצר על נקלה טיפוס מנהיג שכוח רצונו עולה על השכלתו ועל עיכוביו ( הכוונה לעכבותיו ; ש . ס ( . המוסריים . לעומת זאת ניתן לחנך טיפוס אדם אחר , המצטיין במאזן בריא בין השכלה טובה , מצפון מפותח וכוח רצון" ( ישיבת ועד החינוך , , 15 . 6 . 64 ג"ה , גל , 1409 / עמ' . ( 19 העיר חיפה , שבה פרץ המרי של ואדי סליב , ייצגה נאמנה את תמונת הבידול במגורים , וכתוצאה מכך בחינוך , בין מזרחים לאשכנזים .
|
|