|
|
עמוד:151
המתנגדים הקיבוצניקים דיברו , כאמור , במונחים של עקרונות חברתיים כלליים . שני גורמים החלישו במידה רבה את עוצמת טיעוניהם : האחד , בתי-הספר הקיבוציים היו קטנים , יחסית לאלה העירוניים , ולכן יכלו להרשות לעצמם שלא לפצל את הכיתה להקבצות ולהעניק יחס אישי לתלמידיהם המתקשים . טיעון זה הועלה נגד סגל על-ידי כמה מן הדוברים . הגורם השני - הקיבוצים קלטו אך מעטים מקרב העולים מארצות ערב , ועל כן לא היו צריכים להתמודד עם בעיות איתם התמודדו בתי-הספר בעיירות הפיתוח ובשכונות העירוניות . סגל ומסינגר אכן מיעטו להתייחס באופן ישיר למושא המרכזי של המדיניות החדשה - התלמידים המזרחים . מדבריו של סגל אף עולה כי הוא היה שותף להערכה הנמוכה של רבים מן המשתתפים באשר ליכולתם של המזרחים "להרים את עצמם , " כדבריו . במקום זאת , עמדו סגל ומסינגר על דמות החברה שתצמח ממערכת חינוכית הבנוייה על הפרדה להקבצות . סגל תקף את ההקבצה כמסגרת שאין לה "שום אטריבוטים ( מאפיינים ) של התחברות אמיתית אנושית , של חברה אמיתית אנושית , של תא חברתי ... הסימנים הם בפירוש חיצוניים וטכניים , טסטולוגיים " . ( שם . ( 15 : "אם אנחנו מכניסים את הפרינציפ התחרותי אזי החברה ( הנוצרת ) היא בעיקר נערכת על פי הפרינציפ התחרותי . התרעומת שלי היא על כך שאנחנו כאן מדגישים הדגש היטב , יותר מאשר לפני כן , את הפרינציפ התחרותי . מדוע אנחנו חייבים להציב סולם עם שלבים , אשר באופן בולט מאוד , יום יום , יראו את מי שעומד על שלב תחתון או על שלב עליון " ? ( שם . ( 16 : ההפרדה המוצעת , אמר סגל , מוצגת בהפרדה על בסיס של הישגים לימודיים , אבל אין ספק שהיא תהפוך להיות הפרדה על בסיס מעמדי ועדתי : "ואם באנגליה זאת הפרדה רק לפי שכבה סוציאלית , לפי מעמדות , הרי אצלנו זאת תהיה הפרדה גם כזאת וגם , נוסף על כך , עדתית , ואיש אינו מכחיש זאת ואיש איננו סבור שזה אחרת ... בקרית שמונה ... ראיתי גם בלי הקבצה את הנטיה האריסטוקרטית ממילא של הותיקים להפרד ולהתגדר , לעומת העולים מקרוב באו ... דוחפים בכיוון זה של שעבוד החינוך לבעיה הזאת של מיון החניכים בהתאם למקומם המיועד להם במשק ובחברה לאחר מכן . והסכנה קיימת לא
|
|