|
|
עמוד:142
מהקבצה להקבצה היה נמוך ביותר : 1 % עד 3 ' % > ( דורון ומילין , . ( 1979 : 396 הבעיה הארגונית הראשונה שהועלתה על-ידי המורים והמנהלים היתה העדר מורים במספר מספיק לכל אחת מן ההקבצות . הגב' אלון , מחנכת שדיברה בכנס מחנכי מחוז חיפה והצפון , ציינה לדוגמא את בעיית המורים לאנגלית : "בביה"ס בקושי ישנו מורה לאנגלית אחד , וגם הוא לא תמיד מורה , אלא , לעתים קרובות , מישהו היודע אנגלית מהארצות האנגלו-סכסיות ואיננו מורה" ( כנס מחוז חיפה והצפון , , 4 . 6 . 64 ג"ה , גל , 1409 / עמ' . ( 2 אותה דוברת ציינה גם את הבעייה השנייה , המחסור בחדרים : "צריכים שלושה חדרים ... [ אחד לכל הקבצה < ש . ס - [ . ואין חדרים . אני עומדת בשנה הבאה בפני הבעיה הפשוטה : אם תתווסף לנו עוד כיתה - אין לי בכלל מקום לאן להכניס את הכיתה הנוספת של ההקבצה . כי כיום נשאר חדר אחד , שהוא משמש לטבע , לספריה ... והוא משמש גם להסרטה וגם להקבצה" ( שם . ( 3 : בעייה שלישית , ואולי החשובה ביותר , היתה שאלת ההקצאה של המורות להקבצות השונות . אמר מנהל בית-ספר מקרית שמונה ו "אם אנחנו נותנים את המחנכת או את המורה הטובה לקבוצה המתקדמת , ומצד שני לקבוצה החלשה מורה שרצתה להשלים את משרתה , נניח להוסיף עוד 6 שעות [ כדי להשלים למשרה מלאה ] - ספק הדבר אם כל התכנית תצליח ... ( שם . ( 16 : הצירוף של שלושת הנקודות הללו נותן תמונה עגומה למדי באשר לדרך בה יושמה שיטת ההקבצות , לפחות בשנים הראשונות : ההקבצה הגבוהה קיבלה את המורה הטובה ביותר , שהיתה במקרים רבים גם המחנכת , וכן את חדר הכיתה . ההקבצה הנמוכה , לעומת זאת , קיבלה את המורה הפחות מנוסה ובעלת המעמד הנמוך יותר , ונאלצה לנדוד מחדר לחדר , או להסתפק בכל שטח של בית-הספר שהיה פנוי במקרה . בתנאים שכאלה , לא היה להקבצה הנמוכה כל סיכוי להתמודד עם ההקבצה הגבוהה . שניים-שלושה מבין המנהלים והמורות עמדו גם על ההשלכה החברתית-פוליטית המרכזית של ההפרדה להקבצות : "אם , " אמר אותו מנהל בית-ספר מקרית שמונה , "הרכב התלמידים הוא כזה שע"י
|
|