|
|
עמוד:137
טיפוחי . לאחר שבתי-ספר אלה הגיעו ל'נקודת רוויה , ' הוחלט לאפשר הנהגת הקבצה גם בבתי-הספר שאינם טעוני טיפוח , אולם שיש בהם ילדים 'טעוני טיפוח "' ( שם = שם . ( ההשלכות של ההפרדה היו שונות בכל אחד משני המקרים , כמובן : בבתי-ספר הומוגניים מזרחיים , ההפרדה להקבצות נועדה ליצור שכבה מזרחית מקומית מצליחה ; בבתי-ספר אינטגרטיביים , ההקבצה שימשה להפרדה בין מזרחים לאשכנזים . האיש אשר ניצח על הנהגת ההקבצות היה זלמן ארן , שר החינוך בשנים 1955-1960 . 1963-1969-ו את ארן ניתן להגדיר כמעצבו של החינוך המדינתי הרב-מסלולי בישראל , תוך שהוא מביא לקצה את מערכת החינוך היישובית , שעדיין המשיכה לשמש כמודל בעשור הראשון לאחר הקמת המדינה . המערכת היישובית היתה מבוססת על חינוך עממי לכל , על-פי תכנית אחידה , שתאמה את מאווייהם של העולים הציונים מאירופה . לצד זה פעלה מערכת מצומצמת של חינוך תיכוני , אשר באותן שנים נחשב כנורמטיבי רק בקרב מיעוט עירוני . כוח האדם האקדמי , במידה והיה נחוץ , סופק בתקופת היישוב בשפע על-ידי גלי העלייה . ארן שינה כל זאת : הוא הניח את היסודות למערכת חינוך המכוונת לספק את הצרכים של מנגנון מדינתי ההולך וגדל ושל משק המבוסס לא רק על חקלאות , כבתקופת היישוב , אלא גם על תעשייה . לשם כך הוא יצר מסגרות להכשרת כוח אדם בעל מיומנויות השכלתיות גבוהות , ולצד זה מסגרות היכולות לספק את הצורך הגדל בכוח אדם שמיומנויותיו נמוכות מאלה שנחשבו כנורמטיביות בתקופת היישוב . ארן צימצם את החינוך העממי המשותף לכל , משמונה לשש שנים . לעומת זאת הוא האריך את החינוך התיכון , שעמד עד אז על ארבע שנים , לשש שנים , ודרש שהמורים בחטיבות הביניים יהיו בעלי השכלה אקדמית , כדי שיוכלו לעמוד במשימת ההכשרה של האליטה הניהולית והטכנולוגית של ישראל . במקביל , הוא יצר מסגרות חינוכיות תיכוניות המיועדות להכשרת עובדים ופקידים בדרגות הנמוכות יותר : בתי-ספר מקצועיים , בתי-ספר מקיפים שחלק מן המגמות בהם הן מקצועיות , מסגרות ל"תלמידים טעוני טיפוח , " הקבצות והסללות . במלים אחרות - ארן יצר מערכת חינוך המבוססת על מסלולים נפרדים .
|
|