|
|
עמוד:132
במידה מספקת . אנו יכולים לקבל תמונה מוחשית של המצב מתוך דברים שאמר מנהל בית-ספר באיזור המרכז בפני שר החינוך , זלמן ארן . המנהל , ניסני שמו , סיפר על הקושי לגייס גברים להוראה : "יש לי מורה צעיר שהוא מחנך שתי כיתות . הוא התחיל את עבודתו כמוסדנו ועתה הוא עומד לסיים את העבודה . הוא הודיע לפני שבוע שהוא הולך . 'לאן , ' ? שאלתיו . 'יש לי הצעה יותר טובה , ' הוא ענה . הוא לא יהיה מורה . הוא יעבוד במקום אחר ויקבל 200 לירות יותר מאשר בהוראה . עכשיו , לך ודבר , בתקופה חמרנית כזאת אשר אנחנו כולנו 'עבדים' לה , לך ואמור למורה רווק צעיר , אשר עתידו לפניו , אל תעזוב את עבודת ההוראה , כי לא תמצא סיפוק בעבודה אחרת " ! ובהמשך : "חייבים אנו לא לתת שבתי-הספר יהפכו לבתי-ספר שרק מורות עובדות בהם" ( ישיבת ועד החינוך , , 15 . 6 . 64 ג"ה , גל , 1409 / עמ' . ( 8 נשים , מצדן , לא רצו ללכת ליישובי העולים , שבכמה מהם , בהיותם רחוקים , הן נדרשו ללון . באותו דיון סיפרה מפקחת בשם לאה גיחון-מרגלית : "שולחים למרחקים חברה צעירה , אל סוג אנשים שהיא איתם אינה מוצאת לשון , ואין לה שום אפשרות של מגע תרבותי איתם ... למקומות כאלה יש לשלוח זוגות " ... ( שם . ( 17 : בתנאים שכאלה , האופציה של אספקת הוראה איכותית ותכנית לימודים הולמת במבנים הולמים לכל התלמידות והתלמידים החדשים לא נתפסה , ככל הנראה , כמעשית . האופציה של הפרדה בין מיעוט של תלמידים טובים ובין רוב של תלמידים טובים פחות , וריכוז המאמצים בקידום המיעוט , נראתה ריאלית יותר . אלא שעל כך יש להוסיף כי בתום העשור הראשון ל"עלייה ההמונית , " הספיקה להשתרש בקרב המימסד החינוכי בישראל הדעה לפיה את ההישגים הנמוכים של התלמידים המזרחים ניתן לייחס לאו דווקא לרמתם הנמוכה של שירותי החינוך שהוצעו להם , אלא ליכולת הלימודית הנמוכה , כביכול , של התלמידים עצמם . במישור האקדמי , למשל , באו הדברים לידי ביטוי מעל דפי כתב העת "מגמות , " שפירסם באותן שנים , בגליון אחר גליון , מאמרים מלומדים שביקשו להתמודד עם מה שהוגדר כקשיים לימודיים של הצעירים יוצאי ארצות ערב . עורך כתב העת בשנות 50-ה היה קרל פרנקנשטיין , שפיתח עוד בשנות הארבעים , כפי שראינו , הסברים שביסודם הנחה
|
|