|
|
עמוד:130
על רקע זה בלט עד מאוד כשלונה של מערכת החינוך ביישובי העולים . תזכיר שהגיש החוקר משה סמילנסקי לשר החינוך 1956-ב ציין כי כרבע מתלמידי כיתות א' ביישובי העולים נשארים כיתה . בכיתות הגבוהות יותר נתגלו שיעורי נשירה גבוהים : בכיתה , 'ח רק שליש מהתלמידים היו מזרחים , למרות ששיעור המזרחים בקרב קבוצת גיל זו עמד אז על . 52 % בכיתה י"ב , רק 7 . 8 % מן התלמידים היו מזרחים ; באוניברסיטה העברית עמד שיעורם על , 5 % ובטכניון - על 3 . 6 % ( סמילנסקי , . ( 1957 .- 138 ראשי השלטון , וכעיקר אנשי המפלגה השלטת דאז , מפא"י , היו מודאגים מן ההשלכות הפוליטיות של כשלונה של מערכת החינוך . כבר שנה אחת קודם להתקוממות ואדי סליב תהה שר החינוך דאז , זלמן ארן , שהיה מראשי מפא"י , אם "משרתת מערכת החינוך שלנו את תכליתה של מדינת ישראל" והתייחס באופן ישיר לקיומה של " בעייה עדתית" בחינוך ( מצוטט אצל צוקר , . ( 1985 : 200 לדברי החוקר מיכאל חן , ... " מנהיגי הציבור וקברניטי החינוך ( החלו לחשוש ) שמא הפער התרבותי והעדתי בין המנהיגות האשכנזית לבין הציבור המזרחי , יביא לידי כך ש'ישראל השניה , ' זו שאינה נהנית משירותי החינוך העל-יסודי העיוני והגבוה באותה מידה שהציבור המבוסס נהנה ממנה , תדחה את מנהיגותה המסורתית של התנועה הציונית שמקורה באירופה" ( חן , ; 1983 : 393 ר' גם לוי , . ( 1987 : 109 , 1961-ב כאשר מונה אבא אבן לשר החינוך , הוא הכריז כי "העלאת רמתם של בני ערות המזרח היא החשובה במשימותיו של מפעל החינוך" ( מצוטט אצל צוקר , . ( 1985 : 200 כיצד מעלים "את רמתם של בני עדות המזרח ? " האפשרות הראשונה העולה על הדעת היא ריכוז של משאבים אנושיים , ארגוניים וכספיים כדי לשפר במאמץ אינטנסיבי ומקיף את בתי-הספר במושבי העולים , בשכונות ובעיירות הפיתוח . בתי-ספר אלה , כפי שנראה בהמשך , תיפקדו ברמה נמוכה ביותר , ומכאן גם רמת ההישגים הנמוכה של תלמידיהם . הם סבלו ממחסור במבנים הולמים ומשיעור גבוה של מורות ומורים בלתי-מוסמכים , שרובם ככולם גרו מחוץ ליישוב . על כך נוספו גם קשיי תקשורת בשפה העברית אצל חלק מן המורים , ובעיקר אצל התלמידים וההורים , וכן אי-התאמה של רבים
|
|