|
|
עמוד:128
מספרים אלה אינם כוללים את התלמידים והתלמידות של המיעוט הפלסטיני שנותר בישראל לאחר התבוסה של . 1948 תלמידים אלה למדו בבתי-ספר נפרדים לחלוטין , ושיטת ההקבצות - כמוה כחידושים חינוכיים רבים אחרים , חיוביים ושליליים כאחד - לא כוונה אליהם ולא הונהגה בהם . לא רק תפרוסתם של הישראלים החדשים היתה שונה מזו של האמריקאים החדשים בתחילת המאה , אלא גם הדימוי הקולקטיבי של חלק מהם , אלה שבאו מארצות ערב , בעיני הוותיקים . בארצותהברית , מרבית המהגרים שהגיעו בתקופה שבין 1880 1920-ל היו אירופים , ולמרות שהם נבדלו זה מזה מבחינת דימוייהם בעיני האמריקאים הוותיקים - כאמור , אנגלו-סכסים נבדלו מסלאבים ומדרום-אירופים - הרי שרובם ככולם נהנו ממעמד דימויי גבוה יותר מזה של מהגרים מארצות אסיה ואמריקה הלטינית , שלא לומר מן השחורים שהובאו בעבר הלא רחוק כעבדים מאפריקה . בישראל , למעלה ממחצית העולים שהגיעו עד 1960-ל באו מארצות ערב . העולם הערבי נתפס על-ידי המימסד הציוני הוותיק לא רק כעולם עויין אלא גם כעולם נחשל המצוי מחוץ לחוג התרבות של הציביליזציה המערבית ( שוחט , : 1991 פרקים 1 . ( 2-ו יהודי ערב הוכללו בעולם " חוץ-ציביליזציוני" זה . עוד בתקופה שקדמה להקמת המדינה הם סבלו מדימוי ציבורי ואף אקדמי שלילי : עולים שהגיעו לארץ ישראל מעירק בשנות 40-ה תוארו כ"עלייה לא איכותית" ( מאיר , . ( 1993 : 63 קרל פרנקנשטיין , שבשנות 50-ה הפך לבר-סמכא בענייני החינוך של יהודי ערב , כתב עוד 1947-ב כי "יהודי המזרח נחשלים הם , אינם מוכשרים עוד להבין את התכנים והערכים של תרבות המערב אלא בדרך החיקוי והקליטה הפסיבית ... ואינם מסוגלים להצטרף עדיין באופן פרודוקטיבי לכיוון בו משתדל רוב האוכלוסיה היהודית לבנות את חייו" ( פרנקנשטיין , . ( 1947 : 144 דעות קדומות קולקטיביות אלה השפיעו רבות , לאחר הקמת המדינה , על מעמדם של יהודי ערב בעיני הוותיקים . בשנת 1950 אמר דוד בן-גוריון לפורום הפיקוד הבכיר של צה"ל כי "חלק גדול של העולים באים אלינו ללא ידיעת אלפא-ביתא , ללא סימן של חינוך יהודי או אנושי" ( בן-גוריון , . ( 1964 : 34 על רקע זה , הנכונות שגילו ותיקים לכך שילדיהם ישבו לצד ילדיהם של חדשים
|
|