|
|
עמוד:127
במקומות אליהם הופנו , ולא במקומות בהם בחרו . הישראלים החדשים של שנות החמישים שוכנו בשכונות וביישובים ערביים נטושים , במעברות בשולי הערים שהפכו לשיכונים בשולי הערים , כמו גם במושבים חדשים ובעיירות פיתוח חדשות . היהודים שהגיעו מארצות אירופה נהנו מאפשרויות רבות יותר לתמרן ולשפר את תנאיהם , אם בגלל שליטתם בשפות שהוותיקים ידעו , אם בגלל קשרים משפחתיים עם ותיקים ואם בגלל שהיה להם קל יותר להתמצא במערכת הביורוקראטית הישראלית . יהודים שהגיעו מארצות ערב התקשו לתמרן . באותם מקרים בהם שוכנו עולי ערב ועולי אירופה זה לצד זה , התרחש בתוך שנים ספורות תהליך של היבדלות . בדיון של מזכירות מפא"י מיום 17 . 4 . 58 תיאר כתריאל סולומון , מי שהיה ממונה במפלגה על עיירות הפיתוח , את תהליך ההיבדלות : ... " מרביתם של רכוזי העולים בהתיישבות העירונית החדשה הם על טהרת העליה החדשה ... ערים כמו צפת וטבריה ... הולכות ומתרוקנות מן היישוב הוותיק ... ( ו ) הופכות להיות יותר ויותר ערי עולים ... מקומות ... כמו לוד ורמלה , אשר מיד אחרי מלחמת השחרור , משנעזבו על-ידי האוכלוסיה הערבית , התישבו בהן עולים ממזרח אירופה , גם שם אנחנו רואים תהליך של עזיבה . המתיישבים הראשונים עוזבים את המקום והערים האלה הופכות להיות יותר ויותר ערי עולים שמרבים באים מארצות האיסלם" ( ארכיון מפלגת העבודה , תיק , 58 / 24 עמוד . ( 12 רק בשנים מאוחרות יותר החלו יהודים מארצות האיסלם לנטוש את עיירות הפיתוח ולעבור לערים הגדולות ; לרוב , הם מצאו עצמם בשכונות ה"דרומיות" של הערים . ההיבדלות בשיכון מצאה ביטוי גם בהיבדלות בבתי-הספר . לפי הערכה של מי שהיה הסטטיסטיקן הממשלתי , רוברטו בקי , מתוך 80 , 000 העולים החדשים שנמנו על תלמידי בתי-הספר היסודיים בשנת הלימודים 60 , 000 , 1951 / 52 למדו בבתי-ספר שכל תלמידיהם היו עולים חדשים , 9 , 000-ו נוספים למדו בכיתות נפרדות במסגרת בתיספר כלליים קיימים ( איזאק , מצוטט אצל באשי , . ( 1985 : 316 אם נצרף את שני הסכומים , נמצא כי 86 % מכלל התלמידים החדשים למדו בנפרד מן התלמידים הוותיקים . סביר להניח כי רובם היו מזרחים ( סבירסקי , . ( 1990 : 52
|
|