להתקדם באופן אישי ולהתבולל על הנהגת ההקבצות בישראל

עמוד:119

בפועל , ההקבצות הן הסדר פוליטי ביסודו , שתכליתו להפריד בין תלמידים כדי לתת מענה לבעיות חברתיות-פוליטיות . בהכללה ניתן לומר כי ההפרדה בין תלמידים להקבצות , אשר פירושה המעשי הוא קידומם של חלק בלבד מן התלמידים , ולא של כולם , היא אחת הדרכים הנקוטות בידי מנגנון מדינתי כדי להתחמק מן ההבטחה להעניק חינוך איכותי ושווה לכולם , הבטחה הנובעת מעצם מחוייבותה של המדינה לפעול על-פי אמות מידה אוניברסליסטיות ולגלות יחס שווה לכל האזרחים , ומכאן שגם לכל התלמידים . אילו נעשתה הפרדה זאת באופן גלוי , לפי קריטריונים מפורשים של השתייכות מעמדית , עדתית , לאומית , דתית או מינית , היא היתה נתפסת כבלתי-צודקת בעליל , ובכך היתה חותרת תחת יסודות הלגיטימציה של המדינה . כיון שההפרדה מוצגת כאילו היא מתבצעת על פי קריטריון של יכולת , כביכול , וכיון שהמברקים למדידת יכולת הם אישיים , ולא קבוצתיים , אין זה פשוט לחדור מבעד למעטה הרטוריקה של יכולת אישית ולהבחין בשיקולים הפוליטיים העומדים ביסוד ההפרדה . אף לא קל לעמוד על ההשלכות מרחיקות-הלכת של ההפרדה על אפשרויות הקידום של הקבוצות החברתיות השונות . יתרה מזאת , ההפרדה מתבצעת בתוככי הכיתות , כאשר ההודעות על מיקומם של כל ילד וילדה נשלחות באופן אישי לבתי ההורים . הללו נוטים לפרש את השיבוץ של בנם או בתם כהישג - או כשלון - אישי שלהם-הם . מידה רבה של ריחוק רגשי נדרשת מהם כדי לקשור בין ההחלטות האישיות הרבות ולהבחין במשמעויות הפוליטיות-חברתיות של השיבוץ בנפרד , כצעד המעמיד קבוצות גדולות מאוד של תלמידות ותלמידים , ולא רק את הבן או הבת האישיים - על מסלולי קידום שונים ונפרדים זה מזה . ההגדרה המדוייקת של הקבוצות - מי תקודם , מי לא - משתנה ממקום למקום ומתקופה לתקופה . כפי שנראה בהמשך , בארצותהברית של שנות 20-ה וה30- של המאה שימשה ההפרדה להקבצות לקידומם של האמריקאים הוותיקים , ושל חלק מן המהגרים האירופיים , בבתי-הספר המדינתיים בערים התעשייתיות הגדולות . ההפרדה איפשרה לחסוך בהשקעה , שבעיני רבים נראתה "מיותרת , " בבנים ובבנות של חלק גדול מהמהגרים , ובעיקר של אלה שהגיעו מדרום אירופה

ברירות הוצאה לאור


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר