|
|
עמוד:113
לאומיים ועדתיים , אלא שהיא התפתחה גם כמערכת ממיינת ומסווגת , המעניקה שירות דיפרנציאלי לקבוצות שונות באוכלוסיה . הצבא , שהורתו בתפיסת הגיוס הכללי , ואשר קיבל בראשית דרכו מנדט מן האליטה הפוליטית להנחיל את ערכי הפרוייקט הלאומי לכל המתגייסים לשורותיו , אימץ לעצמו עם השנים אתוסים אליטיסטיים וסלקטיביים , כשהוא נשען לצורך כך , בין השאר , על סמלים ומנגנונים שפותחו במערכת החינוך . מבחינה זאת ניתן לומר כי כית-הספר והצבא , שניהם כאחד , מהווים , מצד אחד , את בית-היוצר של האליטה הישראלית - ומצד שני הם מציבים מסלול מכשולים רצוף עבור ישראלים אחרים , ההולכים ונעצרים בתחנות שונות שבדרך . בעת ובעונה אחת , שני הגופים גם יחד נוטלים חלק ביצירתה של ישראליות העשוייה מדורים-מדורים , שלעתים נושקים זה בזה - למשל , בשוק העבודה , ולעתים אינם נושקים כלל , כשרק מנגנונים מסויימים של המדינה - מיסוי , שיטור וכיו"ב - מציירים מסגרת-גג כוללת עבור כולם . כאמור לעיל , כיום מרגישה האליטה הישראלית בטוחה בעוצמתה , עד כדי נכונות לוותר על ישראליזציה כללית ומלאה בנוסח המונוליטי הישן . דבר זה , בנוסף על הנטייה להצטמצם במסגרת של מעגל פנימי של בוגרי בתי-ספר אליטיסטיים ויחידות צבאיות מובחרות , פותח פתח להתגבשות מוקדים חדשים שיתחרו על מקום משלהם בזירת הישראליות , תוך שאיפה לעצב לא רק את כללי ההיכללות באוניברס החברתי , או במה שאנדרסון כינה בשם "הקהילה המדומיינת , " אלא גם את חלוקת המשאבים הפוליטיים והכלכליים . במידה ותהליכים אלה יתגבשו , עשויים להיווצר אפיקים מוסדיים חדשים להגדרת הישראליות . אפיק אפשרי אחד הוא הפוליטיקה : כיום , אנו מצויים עדיין בעידן הפוליטיקה הממודרת , שבה המפלגות הגדולות מגייסות את תומכיהן מדוריםמדורים - המדור לאשה העובדת , המדור לפועל הדתי , נציג המגזר הערבי , נציג עולי צפון אפריקה , וכיו"ב . מידור זה , המעניק "ייצוג" כביכול , מאפשר למפלגות לנכס לעצמן את החלק הארי של זירת הדיון והמשא ומתן הפוליטי , כשהן מנקזות תוך כדי כך את מרבית האנרגיות החברתיות לביסוס וללגיטימציה של המדיניות הנתונה של המנגנון המדינתי .
|
|