|
|
עמוד:112
דגשים חדשים בהגדרת הישראליות יווצרו גם בקרב האליטה עצמה . לדוגמא - המגמה האליטיסטית בחינוך פועלת להרחקתם של חלק מבני האליטה ממסלול הקידום הצבאי . התחרות על מקום בפקולטות היוקרתיות באוניברסיטאות , אלה הנתפסות כמבטיחות הכנסה גבוהה ויוקרה בחיים האזרחיים , גורמת כבר כיום , ככל הנראה , לרבים מקרב השכבות המבוססות העירוניות להעדיף שלא ללכת לתפקידי פיקוד , אפילו לא במהלך השירות הסדיר . המוטיבציה בשירות הצבאי , שבעבר נבעה משיקולים לאומיים , נובעת כיום יותר ויותר משיקולים של קידום אישי ( מייזלס , . ( 1993 על רקע זה מתפתחת כבר היום מגמה של הפקת המינימום הנדרש מן הצבא לצורך הקידום האישי , וניצול מיידי של מינימום זה לצורך קידום הקריירה האזרחית . לאורך זמן , ייתכן והדבר יביא ליצירת מסלולי קידום נבדלים בקרב שכבת האליטה , בנוסח המוכר מכמה חברות אירופיות , בהן יש מסורת משפחתית לפיה הבנים הגברים פונים בן-בן לקריירה אחרת , לפי כישוריהם : הבן המוכשר פונה לעסקי המשפחה - בדרך כלל לאחר הלימודים , הבן הפחות מוכשר פונה לפוליטיקה ( ובעבר - לכמורה , ( והבן השלישי פונה לקריירה צבאית . עם הירידה במרכזיותו של הצבא כמבטא ה"ישראליות , " ועם הפיכתו לצבא מקצועי ו"מתוחכם , " אין להוציא מכלל אפשרות אף את הרחבת הגיוס מקרב הפלסטינים אזרחי ישראל , אשר תסתייע בטיפוח אבחנה בין יחידות "מתוחכמות" ובין יחידות שיטור ושירותים . הדגם הבסיסי למגמה שכזאת מצוי כבר היום , בדמותם של הצעירים הדרוזים והבדואים , שהצבא משמש להם ייעוד מקצועי . צה"ל גם רכש נסיון רב בהפעלת יחידות של "לא-ישראלים , " בין אם מדובר בחיילי צבא דרום לבנון ובין אם מדובר באלפי משתפי הפעולה בשטחים הכבושים . סיכום מערכת החינוך רחוקה היום , אולי אף יותר מאשר בעבר , מלשמש מסגרת המעניקה לכל הבאים בשעריה מטען משותף , מקשר ומאחר . מערכת החינוך , לא זו בלבד שהיא מבודלת על-פי קווים דתיים ,
|
|