|
|
עמוד:110
ואולם השינוי הבולט ביותר שחל בשנים האחרונות הוא במעבר מן התפיסה של צבא המונים , צבא-העם שהכל מתגייסים לשורותיו , לתפיסה של גוף מקצועי מצומצם , הנשען בעיקר על חיילים בעלי רמת מיומנות אישית גבוהה המפעילים מערכות טכנולוגיות מתוחכמות , ופחות על מאסות של שריון וחיל רגלים . הצבא עבר תהליכי טכנולוגי זציה מואצים , מאז מלחמת ששת הימים וביתר שאת מאז מלחמת יום הכיפורים . בד בבד עובר הצבא גם תהליכים של התייעלות על פי קריטריונים כלכליים , כאשר מפקדיו מבקשים להעביר רבים מתפקידי השירות בתוכו לקבלנים ולספקים אזרחיים , ותוך כדי כך להשתחרר מעולן של יחידות שירותים . " צבא קטן וחכם" פירושו צבא מקצועי , ההולך ומאמץ דפוסים של גוף כלכלי הפועל בשוק תחרותי , מתחרה בגופים כלכליים על כוח עבודה , בורר לו את אנשיו לפי דרגות דיפרנציאליות של כישורים ושכר ו"מפטר" את מי שאינו עונה לדרישות . באחרונה קיבלו דברים אלה גם ביטוי פומבי , למשל , במאמר שבו קבע אלוף-משנה שמואל גורדון כי "שומה על צה"ל להציב לעצמו את היעד האסטרטגי ... להפוך לצבא עלית . צבא עלית ... פירושו ... צבא סדיר המגייס לשורותיו רק את המועמדים המוכשרים יותר , העשויים לענות על דרישותיו של צבא מודרני ומתקדם" ( גורדון , . ( 1992 : 34 גורדון אף מקשר בין המיון הצבאי ובין המיון במוסדות החינוך ו "כדי לטייב את כוח האדם ואת היחידות הקרביות ולהופכן לצבא עלית , יש להעלות משמעותית את ' ציוני המעבר' לגיוס לצה"ל - כפי שפקולטות מסויימות באוניברסיטאות מעלות את ציוני המעבר לקבלה אליהן" ( שם = שם . ( צבא שכזה רחוק מרחק רב מאותו צבא שבן-גוריון הועיד לו תפקיד של מעצב האומה . לכאורה , יכולה שעה זו להיות שעתה הגדולה של מערכת החינוך , אשר יכולה עכשיו לנצל את הצטמצמות גודלו ותפקידיו של הצבא כדי לתפוס לעצמה מקום מרכזי יותר בעיצוב ה"ישראליות" העתידית . אלא שהמגמה לאליטיזם בצבא מתפתחת בד בבד עם מגמה אליטיסטית ההולכת וכובשת לה לגיטימציה בתוך מערכת החינוך הישראלית . למגמה זו ביטויים רבים : התפשטותם המהירה של בתי-ספר "ייחודיים" כדוגמת בתי-הספר "לטבע" ו"לאמנויות ; " השתרשותו של "החינוך האפור" בשכונות המבוססות ; העלאת
|
|