|
|
עמוד:109
הסובלים מרמת תיפקוד נמוכה ביותר , שאינה שונה מזו של בתי-הספר הערביים האחרים . רמת התיפקוד הנמוכה תורמת לכך שהמתגייסים הדרוזים מתקשים להתחרות בעמיתיהם היהודים על "המקומות הטובים" בצבא . מאידך גיסא , השכלה פורמאלית נמוכה מגבילה את הצעירים הדרוזים בחיפושיהם אחר תעסוקה מכובדת בשוק האזרחי , דבר המגביר את כוח המשיכה של שירות הקבע ביחידות דוגמת משמר הגבול או יחידת הגששים . ה"ישראליות" הגלומה כשירות הצבאי אינה מספיקה , אם כן , כדי לחלץ את הגברים הדרוזים והבדואים המשרתים בצבא מ"ערביותם : " אפשר אף לומר כי במידה והם משרתים בצה"ל , הם עושים זאת כ"ערבים , " דהיינו , במעמד מוגדר ומתוחם היטב . צבא "קטן וחכם" כשם שבית-הספר האמריקאי חדל זה מזמן לשמש גורם "מהתך" כבעבר , כך גם הצבא בישראל הולך ומאבד ממעמדו כמעצב מרכזי של "ישראליות" אוניברסליסטית . אופיו האוניברסליסטי של צה"ל היה מעוגן בתפיסה שהתגבשה בארצות המערב בתקופת מלחמות העולם , הלא היא התפיסה של צבא המבוסס של גיוס כללי של כל בני הלאום . כפי שכבר צויין , בצה"ל האוניברסליזם לא היה כוללני מעולם . יתרה מזאת , עם השנים התרחבו הקטיגוריות של אלה הפטורים מגיוס : למשל , תלמידי ישיבות בעלי פטור , שבשנות 50-ה הגיע מספרם לכמה מאות , מונים כיום אלפי צעירים יהודים , ומספר הצעירות המצהירות על היותן דתיות התרחב גם הוא . הצבא דוחה בתדירות גבוהה צעירים חסרי השכלה או כאלה שמוגדרים כבעלי בעיות התנהגותיות . הצבא נוטה להנשיר , אם לשאול ביטוי מחיי בית-הספר התיכון , רבים מן המתייצבים בלשכת הגיוס . שינוי רב-שנים זה במדיניות הגיוס מסתמך גם על הגידול שחל במחזורי המתגייסים . כיום , גם הצעירים מקרב העולים החדשים , שבעבר היו מגוייסים לתקופות אימון ארוכות , אם כי קצרות משירות סדיר , מגוייסים לתקופות קצרות עוד יותר , ורבים מהם אינם מגוייסים כלל .
|
|