|
|
עמוד:106
מבחינה דתית ורעיונית , אך הקרובות זו לזו מבחינה עדתית ומעמדית : בתי-הספר התיכוניים העירוניים היוקרתיים , בתי-הספר התיכוניים הקיבוציים וישיבות ההסדר . מאז שנות 80-ה מצטרפים אל שלושת אלה גם חלק מקרב בוגרי המגמות העיוניות בבתי-הספר המקיפים בשכונות ובעיירות הפיתוח , המבקשים , באמצעות השירות ביחידות קרביות , לרכוש לעצמם עוד נקודת-זכות בכרטיס הכניסה לזרם המרכזי של החברה הישראלית . מערכת החינוך מספקת , אם כן , לצה"ל כלים המאפשרים לו לברור את מגוייסיו לפי קריטריונים אוניברסליסטיים לכאורה , בלא שיוטל בו החשד של העדפה על רקע עדתי או מעמדי . ואולם העובדה שהוא נישען על מנגנוני המיון של מערכת החינוך תורמת רבות לכך שהמיון הצה"לי איננו אלא המשך להסללה בחינוך . לכך התכוון ככל הנראה הסוציולוג סמי סמוחה בבואו להתייחס לנתונים אודות שיעורם של מזרחים בדרגות הצבאיות השונות : הוא קבע כי צה"ל "פועל כנראה לשימור הריבוד העדתי ולא כאמצעי לשבירתו" ( סמוחה , . ( 1984 : 19 במלים אחרות , צה"ל תורם לתחושה של "ישראליות , " אך הוא עושה זאת מבלי לשבור את ההירארכיה המעמדית , העדתית והלאומית המאפיינת את המתגייסים אליו . לא זו בלבד , אלא שתחושת ה"ישראליות" שהשירות הצבאי מקנה אולי אף תורמת לשימורה של הירארכיה זו , מתוך כך שהיא מעמעמת אותה ומסווה אותה מאחורי מעטה של "כולנו באותה הסירה . " אלא שלשהות הקצרה והקצובה בסירה המשותפת אין המשך . קריאתו של בן גוריון לתלמידי התיכון "להתעלות יחד עם המוני הנוער העולה המשרת אתכם יחד בצבא" ו"לבנות במשותף המשק והתרבות והחברה בישראל - לאחר שתסיימו שירותכם בצבא" היתה ונותרה קריאה חלולה . כבר בעת שירות המילואים הראשון מתבלטים ההבדלים בין מי שעד לפני זמן קצר היו חברים שווי-מעמד לנשק ! יש המבקשים דחיית השירות במילואים בשל הבחינות הקרבות באוניברסיטה , ויש השמחים לצאת מן השגרה האפרורית של מקום העבודה t יש המתגאים להציג את מכוניותיהם החדשות , ויש המשווים ביניהם מחירים של מכוניות מיד שניה , או המגיעים בתחבורה ציבורית .
|
|