|
|
עמוד:105
באותם כלי מיון הנהוגים בבתי-הספר , ובעיקר במבדקים הפסיכומטריים : בוגרי בתי-ספר תיכוניים טובים אינם מתקשים להתבלט בהם , ולאשש את מה שהצבא כבר יודע מתוך הנתונים על ההשכלה הפורמאלית . צה"ל אינו מסתפק במיון סביל , ומפעיל מערכת גיוס פעילה עבור חלק מיחידותיו . גייסים של החילות השונים , ובעיקר של היחידות המובחרות , פונים ישירות לתלמידי התיכון לפני גיוסם : הגייסים מבקרים בראש ובראשונה בבתי-הספר התיכוניים הטובים , ומבקשים למשוך אותם איש-איש לחילו . על כך יש להוסיף כי עם חלק מבתי-הספר התיכוניים המקצועיים יש לצה"ל הסכמים , לפיהם הבוגרים מגוייסים למסלולי שירות קבועים מראש , ביחידות שירותים יוקרתיות פחות . השכלה פורמאלית היא מרכיב חשוב גם בתהליך המיון לצורך קידום בתוך צה"ל . בתפקידים רבים במסגרת השירות הסדיר , ועוד יותר מכך בשירות הקבע , תעודת בגרות היא תנאי קבלה . הדבר בא לידי ביטוי בייצוג של בני העדות השונות בדרגי הפיקוד של הצבא . במחקר השנתון של הגברים היהודים ילידי 1954 ( מטרס , נועם וברחיים , ( 1984 נמצא כי שיעור הקצינים בקרב בוגרי צבא האשכנזים גדול פי , 5 כמעט , משיעור הקצינים בקרב בוגרי צבא המזרחים . החלק הגדול של הבדל זה מוסבר על-ידי ההבדלים בהישגים הלימודיים בין שתי הקבוצות 1 החוקרים מצאו כי "למסלול הלימודים בסיום בית-הספר העל-יסודי השפעה מובהקת על הדרגה הצבאית גם כאשר מחזיקים את משתני הרקע קבועים ... הדרגות הגבוהות ביותר צפויות למסיימי המסלול העיוני המלא והמסלול המקצועי לבגרות ... לעומת זאת , ללומדים במסלול העיוני החלקי ובמסלול המקצועי הנמוך צפויות הדרגות הנמוכות ... לאלה שלא למדו כלל צפויות דרגות נמוכות יותר" ( שם . ( 103-104 : הצבא , למרות המיתוס המציג אותו כ"כור היתוך" וכ"ממזג גלויות , " משקף למעשה ביתר שאת את המבנה המעמדי , כפי שהוא גובש עלידי בתי-הספר . "הטובים לטיס , " היחידות המובחרות , הסיירות , קורס הקצונה - כל אלה מהווים במידה רבה מסלול המשך למסלול הלימודים בבתי-הספר המבוססים . יתרה מזאת , יחידות אלה מהוות זירת מפגש תוך-מעמדי בין בוגריהן של שלוש מערכות חינוך המבודלות זו מזו
|
|