|
|
עמוד:104
גילוי אומץ וגבורה ומידה ראויה של אלימות . לעומת זאת , המישור האינטלקטואלי וההשכלתי , שבו התחרו הנשים בהצלחה בגברים עד לצבא , הופך בתקופת הצבא לחסר רלבאנטיות . לאחר הצבא , בהיפגשם באוניברסיטה או במקום העבודה , הנער הוא כבר "גבר , " והנערה היא כבר "אשה . " כדבריה של אן בלום : "חייה של החיילת מוגדרים דיים כדי לאפשר לה הן לעשות את השירות הלאומי והן לשוב לחברה כשהיא מבינה את תפקידה כאשה" ( בלום , . ( 1993 = 137 גבול פנימי שני שאותו תורם הצבא לעצב הוא הגבול המעמדי-עדתי . הדבר בא לידי ביטוי בולט בדרך בה ממיין הצבא את המתגייסים אליו ואת אלה המתקדמים בשורותיו . הצבא הוא מסגרת הירארכית המצטיינת בהבדלי סמכות ברורים בין בעלי הדרגות השונים . לא זו בלבד , אלא שמתקיים בתוכו גם דירוג של יוקרה וחשיבות מבצעית בין היחידות השונות . במהלך השנים , ובעיקר לאחר מלחמת ששת הימים , הוא אף פיתח ברבות מן היחידות הקרביות קבוצות "סיור , " שמעמדן מיוחס וגבוה . כיון שכך , הצבא עיצב מערכת מיון קפדנית , המיועדת לברור מקרב המתגייסים את המועמדים ליחידות השונות , ובתוך כל יחידה , את אלה המיועדים לסיירת ולפיקוד . מנגנון המיון הצבאי מופעל עוד בתקופת שהותם של המתגייסים העתידים בבית-הספר התיכון . מבחינות רבות , הוא מהווה המשך למערכת המיון הבית-ספרית , ואף מתבסס עליה . במובן זה , ניתן לומר כי הצבא איננו אלא חוליה נוספת בתהליך הארוך של התוויית מסלולי קידום מעמדיים . למעשה , צה"ל מסתמך על מערכת החינוך ככלי המיון הראשוני שלו עצמו . מערכת החינוך , העוסקת החל מגן חובה ועד לכיתה י"ב במיון קפדני ושיטתי , מתוך הנחה שרק מיעוט מקרב הבאים בשעריה מסוגל או ראוי להגיע לתעודת הבגרות וללימודים גבוהים , מספקת לצה"ל את בוגריה כשהם ממויינים ומסווגים לפי רמת השכלה . מערכת החינוך מאפשרת לצה"ל לחסוך מעצמו את הצורך לפתח מערכת מיון היוצאת מנקודת האפס , דהיינו , כזו הנוהגת כאילו אין לה שום מידע קודם על המגוייסים . מיקומו של החייל / ת בדירוג קבוצות האיכות ( קב"א ) נקבעים כצירוף של השכלה ושל מנת מישכל עם הפרופיל הרפואי . יתרה מזאת , בבואו למיין את המתגייסים , משתמש הצבא
|
|