|
|
עמוד:102
בעקבות המלצות הוועדה , הועלה מספר התפקידים הפתוחים בפניהן ; בכל זאת , 659 ^ 0 מן הנשים המגוייסות שירתו בתפקידים מזכירותיים , מינהליים ופקידותיים ( בלום , . ( 1993 : 135 למרות ששיעור המתגייסות המסווגות כבעלות קב"א של קצונה זהה לזה של המתגייסים ( בשנות 70-ה הוא אף עלה על שלהם ; ר' שם , ( 136 : שיעור הקצינות בקרב הנשים נמוך יותר . אפלייתן של נשים בצבא בולטת במיוחד על רקע העובדה שמערכת החינוך - זו היהודית , לפחות - נפתחה בפני נשים מן העליות הציוניות עוד משנותיה הראשונות , בתקופת היישוב . מאז ואילך היו נשים מיוצגות בחינוך היסודי והתיכון בשיעורים גבוהים , ואף שווים לאלה של הגברים . בשנות 70-ה החל להסתמן שוויון בין-מיני גם בשיעור הייצוג באוניברסיטה ( שנתון סטטיסטי לישראל , שנים שונות . ( יתרה מזאת , מזה שנים עולות נשים על גברים בשיעורי הצלחה בבחינות הבגרות ואף בשיעורי ההצלחה בבחינות הכניסה לאוניברסיטאות ( שם -.שם . ( והנה , בהגיען לגיל גיוס נכנסות הנשים למעין פסק-זמן במסלול הקידום שלהן . בצבא הן נדחקות לשוליים , ביחס לבנים , שכניהם מאתמול לספסל הלימודים . דפנה יזרעאלי קובעת בהקשר זה ; "הייתי מרחיקה לכת וטוענת אף שהצבא , יותר מכל מוסד אחר , תורם לחיזוק חוסר השוויון המיני בישראל ולהנצחתו ; לא משום שהוא מפלה יותר , אלא שבגלל מיקומו הדומיננטי בתרבות ובחברה כישראל , השפעתו חשובה יותר מזו של כל מוסד אחר" ( יזרעאלי , . ( 1994 ! 5 דפנה יזרעאלי ממשיכה וקובעת כי "המין הביולוגי הוא הגורם המכריע בקריירה של אדם בצה"ל . גברים ונשים מגוייסים על פי סטנדרטים שונים , ולתקופות שונות . הם מיועדים ליחידות שונות , ונשלחים לתכניות אימונים שונות . איכות התיפקוד שלהם נמדדת בקריטריונים שונים , והם מנותבים למסלולי קריירה שונים . הוא והיא רואים שבאופן כללי , בכל תחום פעילות בצבא , הגבר הוא שמחליט , נותן את הפקודה ומאייש את התפקידים הסמכותיים והמנהיגותיים . שניהם רואים שבאופן כללי , בכל תחום פעילות בצבא , אין נשים מעורבות בתהליך עשיית ההחלטות . גם סמכותן של הנשים המתפקדות בתפקידים בכירים מוגבלת בדרך כלל לעולם נפרד ומיוחד לנשים . שניהם יודעים , שאם הוא מוכשר ושאפתן הוא יכול להתקדם מעלה
|
|