|
|
עמוד:101
על רקע התדמית האוניברסליסטית של צה"ל , ועל רקע היותו חלק מן המסלול המובן מאליו עבור חלק גדול מן הנוער הישראלי , איהשירות של קבוצות גדולות ומוגדרות של נשים מהווה פגיעה באופקי האמנציפציה האזרחית שלהן . השירות הצבאי , כמוהו כחובות וזכויות מדינתיים אחרים , מהווה , מעצם העובדה שהוא מעמיד - עקרונית - נשים על בסיס שווה לזה של גברים , פתח לאמנציפציה , דהיינו , להצטרפות רשמית ומלאה לחברה האזרחית . יתרה מזאת , הפונקציה האמנציפטורית של הצבא מקיפה ומרחיקת לכת יותר מזו של חובות וזכויות אחרים , כדוגמת זכות ההצבעה : השירות הצבאי כרוך ביציאה מן הבית , בהתנסויות ובמבחנים אישיים חדשים , בהיחשפות ל"הרפתקאות" שבעבר היו שמורות בעיקר לגברים , בהתוודעות למגוון גדול של אנשים ובלמידה של מיומנויות שונות . יציאתן של נשים לצבא מהווה הכרזה פנים-משפחתית וכלל-קהילתית של שוויון - למרות שבצבא עצמו , כפי שנראה מייד , אין הנשים נהנות משוויון . כל אלה נמנעים מחלק גדול מן הנשים בישראל , עקב ויתור מוסכם מצד המדינה על שירותן הצבאי של אלה המשתייכות לקבוצות שמנהיגיהן הגברים מבקשים לשמר את כל מרכיביה של הפטריארכיה . בשנים המעצבות של ה"ישראליות , " נשים אשכנזיות חילוניות , בוגרות תיכון עיוני או יוצאות קיבוצים ומושבים , היו "החיילות הישראליות" הטיפוסיות : הן חיילות הנח"ל בשירה של נעמי שמר , הן המדריכות והן הקצינות . נשות הקבוצות הללו כבשו לעצמן מקום בארגונים הלוחמים עוד בתקופת היישוב , בעיקר בשורות הפלמ"ח . עד היום , אלה הנשים הרצויות ביותר על-ידי הצבא . אחרי 1948 ספגו הנשים הללו מכה מעמדית , כאשר נשללה מהן הזכות לשרת בחילות קרביים , ובכך לזכות בתהילה , ביוקרה ובמעמד שהגברים זוכים בהן במסגרת השירות . כך היו לנפגעות העיקריות מכך שצה"ל תפס מעמד כה מרכזי בפרוייקט הלאומי הישראלי וכתוצאה מכך , כלי מרכזי בקביעת הנורמות של "ישראליות . " עקב חסימתם של התפקידים הקרביים , הופנו נשים ליחידות שירותים , או לתפקידי שירותים ביחידות קרביות . 1976-ב מצאה ועדת ראש הממשלה לשאלת מעמד האשה כי נשים מילאו רק 210 ) 20 % מתוך ( 709 מכלל התפקידים הפתוחים למתגייסים . , 1980-ב לאחר שהונהגו שינויים
|
|