|
|
עמוד:100
המכליל , הבא להדגיש את ההבדלים בין שני המוסדות , רחוק מלהיות ממצה ומדוייק . חלקים נכבדים מן "העם" אינם באים כלל בשערי בסיס הקליטה והמיון , ואלה העוברים את השערים , חווים מייד עם כניסתם תהליכים של מיון - כמצויין בשם הבסיס - שבחלקם אינם שונים כלל מאלה הנהוגים במערכת החינוך , ובחלקם חמורים אף יותר , בהיותם מבוססים על השתייכות מינית ולאומית . ה"ישראליות" המתהווה בצבא היא ישראליות גברית , יהודית , אשכנזית ומעמדית . הצבא , בה בשעה שהוא אוניברסליסטי יותר מבית-הספר הישראלי , ועל כן תורם יותר ממנו לעיצובה של ה"ישראליות , " פועל לצד בית-הספר , ולעתים בהמשך ישיר לו , לקיבועם של גבולות חברתיים פנים-ישראליים , ותוך כדי כך הוא מעצב מידות שונות ואיכויות שונות של "ישראליות . " הגבול החברתי המרכזי אותו סייע הצבא לעצב הוא גבול הג'נדר , ( gender ) דהיינו , הגבול החברתי בין נשים לגברים . הדבר בא לידי ביטוי , בצורות שונות , לגבי נשים שאינן מגוייסות לצבא ולגבי אלה המשרתות בו . רק מיעוט מקרב הנשים בישראל משרת בצבא . נשים ערביות - מוסלמיות , נוצריות ודרוזיות אינן משרתות כלל . בקרב הנשים היהודיות , עוד בשנות 70-ה התברר כי רק 50 % -60 % ) -כ מכל שנתון משרתות ; השאר קיבלו פטור מנימוקים משפחתיים , דתיים והשכלתיים ( בלום ובר-יוסף , . ( 1985 : 61 אי-שירותן של נשים אלה מוסבר בעיקר על רקע עיסקאות שבין הנהגת המנגנון המדינתי הישראלי ובין ההנהגה הגברית של כמה מן העדות הדתיות והלאומיות . העיסקה האחת הושגה עם ההנהגה הדתית והחרדית הגברית היהודית , והשנייה עם ההנהגה הדתית הגברית הדרוזית והבדואית . העיסקה עם הרבנים היהודים הושגה 1952-ב והיא מאפשרת פטור מגיוס לנשים המצהירות שהן דתיות . עיסקה זו מנוצלת בעיקר על-ידי נשים דתיות חרדיות אשכנזיות , וכן על ידי נשים מזרחיות - דתיות , מסורתיות ולא-דתיות כאחד . העיסקה השניה , זו המתקיימת עם ההנהגה הגברית הדתית הדרוזית והבדואית , מונעת מנשות שתי העדות להתגייס ; כיון שגיוסם של הדרוזים והבדואים הוא על בסיס התנדבותי , המדובר בהבנה הדדית בין הנהגת המדינה ובין מנהיגי הדרוזים לפיה נשים דרוזיות ובדואיות הן "מחוץ לתחום '' עבור הצבא .
|
|