|
|
עמוד:97
וסמכויות מן התנועות הציוניות השונות אל מוסדות המדינה , תוך הפיכתם של אלה למקורות הזדהות קולקטיביים בלעדיים , ותוך העמדת המדינה כמקור ההשראה והיוזמה בתחומי הפיתוח והיצירה . מרכיב מרכזי נוסף במסע הממלכתיות היה פירוק הפלמ"ח , האצ"ל והלח"י , והכפפתם לפיקוד צבאי עליון אחד . יש לומר כי בכל הנוגע לצה"ל , בן-גוריון הצליח במסע הממלכתיות שלו יותר מאשר במערכת החינוך . את פירוקן של המחתרות הצבאיות הוא חולל עוד במהלך המלחמה , למרות ההתנגדות העזה מצד אנשים מתוך מחנהו-הוא ומקרב יריביו באופוזיציה הימנית . את הזרמים בחינוך , לעומת זאת , הצליח בן גוריון לבטל רק , 1953-ב וגם אז היתה הצלחתו חלקית בלבד , שכן , כפי שראינו , "חוק חינוך ממלכתי" התקבל רק לאחר שהושגה פשרה עם המפד"ל שבמסגרתה הוקם אגף נפרד אחד לחינוך דתי במשרד החינוך , ואגף נפרד שני ל"חינוך העצמאי" של אגודת ישראל . נאומו של בן-גוריון נישא בתקופת השיא של פעולות התגמול . פעולות אלה שימשו את הנהגת המדינה כדי להחדיר , במונחיו של יגיל לוי , מוקדי הזדהות חדשים , מדינתיים , במקומם של מוקדי ההזדהות הישנים , שהיו תנועתיים . באותן שנים , אומר לוי , היתה "דחיקה הדרגתית של סטטוס ה'חלוץ , ' שהיה סטטוס חכרתי דומיננטי בתקופת היישוב , לטובת הסטטוסים המזוהים עם המדינה ובמרכזם סטטוס ה'לוחם' " ... ( לוי . ( 1993 : 84 , אמנם , סטטוס זה נוצר עוד בשנות , 40-ה לאחר מאורעות , 1936-39 ושימש מוקד משיכה לדור הפלמ"ח ( שפירא , , ( 1984 : 122-125 ואולם אז הוא היה מעוגן במסגרת תנועתית , ואף היה שזור בסטטוס החלוץ . ואילו לאחר קום המדינה ולאחר פירוק הפלמ"ח , "הסטטוסים החדשים ( קיבלו ) דימוי של שוק חופשי , אליו נגישים כלל אזרחי המדינה ( היהודים , ( וזאת כסטטוסים המבוססים על אובייקטיביות הישגית ולא על קריטריונים שיוכיים . לעומת זאת , סטטוס ה'חלוץ' היה שונה בהיותו נגיש , סמלית , לאליטות האשכנזיות הטרום-מדינתיות באורח בלעדי" ( לוי . ( 1993 : 84 , תדמית אוניברסליסטית זו של צה"ל , יש לומר , עמדה בניגוד לבידול ולפרטיקולריזם המודגש של מערכת החינוך .
|
|