|
|
עמוד:94
של בני ותיקים . מייד לאחר המלחמה הופנו צעירים שזה עתה הגיעו מתימן , מרומניה ומעיראק ליחידות החי"ר שאיישו את המוצבים שהוקמו לאורך הגבולות החדשים . בסיום שירות החובה , הצבא גייס את מרבית הגברים , ומספר רב של נשים , לשירות מילואים שנתי ממושך . מאוחר יותר התקבע דפוס זה והפך לסימן היכר של צה"ל כצבא המבוסס על גיוס חובה כללי , במתכונת תפיסת הגיוס הכללי שהתהוותה באירופה בעידן מלחמות העולם . יתרה מזאת , בתוקף הנסיבות ההיסטוריות , השירות הצבאי סיפק למשרתים בני העדות השונות חוויות קולקטיביות משותפות , בדמותן של מלחמות תכופות ושל פעילות קרבית אף בתקופות שבין המלחמות . בלשונו של קימרלינג , "היהודי הישראלי חווה חוויה צבאית כחייל ( קרבי או לא , ( כהורה של חייל , כהורה שכול או כאלמנת מלחמה , כקורא עתון או צופה בטלוויזיה , ומעל לכל כבן השבט היהודי . אם קיימת הוויה סוציולוגית משותפת לכל הדורות , לכל העדות , לדתיים ( כולל אורתודוקסים שבאורתודוקסים ) וללא דתיים , לילידי הארץ ולמהגרים אליה ( מעל ומעבר ל'דור' זה או אחר , ( לבעלי דעות ימניות או שמאליות , למנהיגים ולמונהגים , למשכילים ולהדיוטות , לנשים ולגברים - הרי זוהי הוויית המלחמות והצורות השונות והמגוונות של השתתפות בשירות הצבאי והביטחוני , סדיר , מילואים וקבע , בגלוי ובחשאי , בשגרה ובפתע" ( קימרלינג , . ( 1993 : 124 הצבא הוא גורם "ממזג" גם מבחינה זאת שהוא מסגרת ביורוקראטית מורכבת , שבה כל אחד מבעלי התפקידים יכול לחוש שייכות לפרוייקט המרכזי של המסגרת , גם כאשר יש הבדלים הירארכיים ברורים בין בעל תפקיד אחד למשנהו . את המשפט "במלחמת יום הכיפורים הייתי באוגדה של אריק שרון" יכול לומר מכונאי בסדנה לשיקום טנקים שישב בעורף וגם מפקד צנחנים שחצה את תעלת סואץ . אם בית-הספר האמריקאי החדיר במהגרים החדשים לארצותהברית את הכלים המינימאליים לתפיסת מקום ליד פס הייצור - שפה , הרגלי משמעת וסדר , ערכים של הישגיות אישית ומידה סבירה של פטריוטיות - הרי שבישראל , הצבא הוא שהחדיר בישראלים היהודים החדשים את הערכים המינימאליים להשתתפות בפרוייקט
|
|