|
|
עמוד:93
מאות אלפי יהודים ותפיסה באמצעותם של כל אזורי הארץ , כולל השטחים והיישובים שמהם נעקרו הפלסטינים : אם באמצעות עצירתם של אלפי עקורים פלסטיניים שביקשו לחזור לכפריהם ו ואם באמצעות התכוננות ל"סיבוב שני . " בכל המשימות הללו , הצבא מילא תפקיד מרכזי . שלא כמו ארצות-הברית של תחילת המאה , בישראל של שנות 50-ה לא היתה קבוצה מגובשת של בעלי הון שיכולה היתה לדחוף בכיוון של פיתוח כלכלי רחב ממדים . מדינת ישראל הוקמה בעקבות מלחמה , ולאחר עשרות שנות פעילות ציונית שמטרתה המרכזית היתה הקמת מאחז יישובי יהודי בארץ . בשנות הארבעים והחמישים , הדמות הלאומית המרכזית היתה בן-גוריון , מי שניהל את ההכנות של היישוב היהודי למלחמה נגד הערבים ומי שניצח על המאמץ המלחמתי עצמו , ובד בבד השקיע את מרצו בהעלאת מאות אלפי שרידי השואה באירופה , ומאוחר יותר בהעלאתם של יהודי ארצות ערב - בין השאר כדי לספק צידוק לתביעה הציונית למדינה עצמאית בארץ ישראל ( ר' הכהן , . ( 1994 פיתוח כלכלי , ובעיקר פיתוח תעשייתי , החלו לתפוס מקום חשוב רק בשנות . 60-ה רק אז התקרבו למרכז הבמה אנשי כלכלה ומשק , כפנחס ספיר ולוי אשכול , שהעמידו דגשים חדשים , של פיתוח כלכלי , בפעילות המדינה . ורק בתום עשור או שניים של יזמות כלכלית מדינתית , קמו בישראל גופים כלכליים לא-מדינתיים אשר מסוגלים היו להשפיע על קביעתם של יעדים לאומיים . הצבא היה גם הכלי המדינתי הראשון שביצע גיוס כללי של הישראלים היהודים - חדשים וותיקים כאחד . ילדי עולים גילאי ביתספר אשר שהו במחנות עולים בילו לעתים שנה ואף שנתיים מחוץ למסגרת לימודית ( סבירסקי , . ( 1990 : 48 לעומת זאת , גילאי צבא שבין העולים החדשים גוייסו מייד עם הגיעם ארצה . המפגש הראשון בין בני ותיקים וכין בני עולים התרחש במסגרת צה"ל תוך מהלך הקרבות : 1948-ב עולים חדשים שהגיעו ממחנות העקורים בגרמניה גוייסו עם רדתם מן האניות והופנו לחזיתות הלחימה . בצבא , שכבר במהלך המלחמה 1948-ב פורקו בו היחידות התנועתיות - הפלמ"ח , האצ"ל והלח"י - לא היו "ורמים" ובדרך כלל אף לא יחידות נפרדות
|
|