|
|
עמוד:92
דוגמא אחרת של מעמד השירות הצבאי כדרך לרכוש "ישראליות" היא זו של "נערי רפול . " המדובר בצעירים , מזרחים ברובם המכריע , שנשרו ממערכת החינוך , או שלמדו במגמות הנמוכות ביותר שלה . מאז שנות 80-ה נמצאה עבורם דרך להיכלל ב"זרם המרכזי" של החברה באמצעות השירות הצבאי , אותו הם עושים במסגרת מה שמכונה "מרכז לקידום אוכלוסיות מיוחדות . " גם במקרה זה , כמו במקרה של תלמידי הישיבות , נזקקת מערכת החינוך לשירות הצבאי כדרך להעניק לחניכיה מעמד של "ישראלים" מן השורה . ההשתייכות למערכת החינוך אין בה , כשלעצמה , כדי להקנות מעמד שכזה . צה"ל והאתוסים הקשורים בו נמנים ללא ספק על התכנים בעלי התחולה הרחבה ביותר במערכת החינוך הישראלית . צה"ל תופס מקום מרכזי בשניים מתוך שלושת ימי המועד שהונהגו על-ידי ממשלת ישראל , יום העצמאות ויום ירושלים . צה"ל והאתוסים הקשורים בו עומדים במרכז "הקונסנסוס הישראלי . " יוצאי דופן , מבחינה זאת , הם שני מיגזרים , החרדי והערבי . החג המרכזי הקשור לצה"ל , יום העצמאות , נחוג כהלכתו בבתי-הספר היהודיים , להוציא את בתי-הספר החרדיים , הנוהגים בו כביום לימודים רגיל . ובבתי-הספר הפלסטיניים הישראלים מציינים את היום באופן מאולץ , שכן החג היהודי משמש תזכורת לאסון הלאומי הפלסטיני . כמה גורמים תרמו להפיכתו של צה"ל לבסיס האתוס ה"ישראלי" המרכזי . מעל לכל , צה"ל היה למוקד ה"ישראליות" מכיון שהוא שימש ככלי מרכזי במימוש ה"פרוייקט הלאומי" הישראלי בתקופת הראשית של המדינה . בארצות-הברית , כאמור , מי שקבע את מטרותיה של "אמריקה" בסוף המאה 19-ה ובתחילת המאה 20-ה היו בעלי ההון שהקימו והרחיבו את הקורפורציות התעשייתיות הגדולות . ביתהספר המדינתי הכללי סייע בידם להפוך את מיליוני המהגרים מאירופה , ולצדם מאות אלפי מהגרים פנימיים מן הכפר אל העיר , לכוח עבודה ממושמע וממושטר ( בולס וגינטיס , j 1976 פרק . ( 6 בישראל של סוף שנות 40-ה ותחילת שנות , 50-ה לעומת זאת , המשימה הלאומית הראשונה במעלה היתה ביסוס האחיזה בארץ , תחילה במלחמה עם הפלסטינים ועם צבאות של ארצות ערב , ומייד לאחר מכן , ביסוס הישגי המלחמה , 1948-ב אם על-ידי העלאה של
|
|