|
|
עמוד:86
הונהגה ( משרד החינוך , . ( 1990 יתרה מזאת , האינטגרציה מתרחשת רק בחטיבות הביניים ולא , כפי שרבים הציעו בתחילה , בבתי-ספר היסודיים . חטיבת הביניים מפגישה בין ילדים שסיימו בתי-ספר יסודיים מבודלים ובלתי-שווים ברמתם . המפגש הוא על כן בלתישוויוני , בהקבצות ובמסלולים נפרדים ולמשך פרק זמן קצר , שכן מרבית תלמידי השכונות נושרים בסוף חטיבת הביניים ואינם ממשיכים עם חבריהם תלמידי השכונות המבוססות אל החטיבה העליונה . המפגש שהאינטגרציה יוצרת בין מזרחים לאשכנזים , למרות שהוא מתרחש בגיל , 13 כבר איננו מפגש בין שווים - והאינטגרציה אך מגבירה את תחושת אי השוויון ( חן , לוי ואדלר , ; 1978 אמיר , . ( 1979 זהו מפגש בין צעירים הניצבים על מסלולים שונים . לא זו בלבד , אלא שכמו המפגש בצבא - עליו נרחיב להלן - גם כאן מדובר במפגש זמני : בסוף חטיבת הביניים נפרדות שוב הדרכים . " ישראליות" ויהודיות הבידול הבין-עדתי והבין-לאומי הוא , כאמור , מקור אחד למעמדה המשני של מערכת החינוך הישראלית בכל הנוגע ל"ישראליזציה . " מקור אחר לכך הוא הפיצול התוך-יהודי בין דתיים לחילוניים . כאן אין אנו מדברים ב"ישראליזציה" בלבד , אלא בעצם האפשרות להבנות הגדרה אוניברסלית דיה של "ישראליות . " בארצות-הברית , מידת ה"אמריקאיות" שבתי-הספר מקנים מצטיינת במינימאליות , המאפשרת למגוון גדול של מהגרים לראות את עצמם כ"אמריקאים" בתוך זמן קצר . מינימאליות זו מתיישבת היטב , כמובן , עם הציפיות של מעסיקים ושל מהגרים כאחד , להשתלבות מהירה בשוק עבודה אשר במהלך מרבית המאה 20-ה היה עשיר , גמיש ופתוח . המקבילה הישראלית של הגדרה מינימאלית שכזאת היא אולי ה"ישראליות" הנרכשת בבסיס הטירונות בצבא . שם , במהלך חודשים ספורים , רוכשים גברים ונשים , מזרחים ואשכנזים , בדואים , צ'רקסים ודרוזים , כלים מינימאליים המאפשרים להם להשתלב כפעילות הקרבית והלא-קרבית של צה"ל : "שפה צבאית , " לכידות יחידתית , נורמות של " גבריות , " וכיו"ב .
|
|