|
|
עמוד:85
להתמודד עם הקשיים" ( ישיבת ועד החינוך , , 15 . 6 . 64 גנזך המדינה , גל , 1409 / עמ' . ( 11 הבידול בין תלמידים אשכנזים ובין תלמידים מזרחים יצר מצב דומה לזה ששרר בין תלמידים יהודים לתלמידים ערבים : דהיינו , מפגש משמעותי ראשון בין בני ובנות נוער מן העדות היהודיות השונות התקיים רק בגיל מבוגר , יחסית . ההבדל המרכזי בין שני סוגי המפגש הוא שבעוד אשר ערכים פגשו יהודים לראשונה רק באוניברסיטה , הרי מזרחים פגשו אשכנזים לראשונה בצבא . הבידול החריף , ואי-השוויון שהיה כרוך בו , הם שעמדו כיסוד מדיניות האינטגרציה , שתחילתה . 1968-ב אימוץ מדיניות האינטגרציה היה בבחינת הודאה כי החזון של כור ההיתוך - "מיזוג גלויות" - אינו מתממש . כור ההיתוך , כאמור , הוא מושג שמקורו בתקופת ההגירה ההמונית של אירופים לארצות-הברית . עתה , בסוף שנות , 60-ה מצאו עצמם מעצבי המדיניות החינוכית בישראל מאמצים מודל חדש , זה של "אינטגרציה" - מושג שנלקח מעולם היחסים בין שחורים ללבנים בארצות-הברית . המדיניות החדשה הועלתה כספיח לרפורמה בחינוך התיכון , שעיקרה מעבר משיטה של שמונה כיתות יסודי וארבע כיתות תיכון , לשיטה של שש כיתות יסודי , שלוש כיתות חטיבת ביניים ושלוש כיתות חטיבה עליונה . רפורמה זו , שנועדה להעניק לתלמידי התיכון - באותן שנים , רובם ככולם אשכנזים בני ותיקים - שש שנות הכנה לאוניברסיטה , במקום ארבע - נתקלה בהתנגדות רבה , בטענה שהיא מקדמת את האליטה החברתית . רק לאחר שהוצמד לה רעיון האינטגרציה , שלפיו התאפשר לתלמידי שכונות העולים להצטרף לתלמידי שכונות הוותיקים לתקופת חטיבת הביניים , זכתה הרפורמה בתמיכה ציבורית רחבה ולאישור הכנסת . נזכיר כי רעיון האינטגרציה עלה לסדר-היום הציבורי בעקבות מחאה של תושבי שכונת הנחלאות בירושלים , שדרשו לשנות את אזורי הרישום לבית-הספר , כך שילדיהם יוכלו ללמוד בבתי-הספר של שכונת רחביה שמעבר לרחוב הראשי , בתי-ספר שנחשבו למעולים ( אמיר ובלס , ; 1985 הלפר , ויינגרוד ושוקד , ; 1985 סבירסקי , 1990 : פרק . ( 6 מדיניות האינטגרציה עוררה התנגדות רבה מצד השכבות הוותיקות והמבוססות , ועד היום יש רשויות מקומיות רבות בהן היא לא
|
|