|
|
עמוד:84
לגור באותה שכונה , משום שאינם רוצים לבוא במגע . ואתה שומע אותם באומרם : 'ילדי שלי לא ילמד איתם "' ( ישיבת ועד החינוך , , 15 . 6 . 64 גנזך המדינה , גל , 1409 / עמ' . ( 16 איש חינוך , עולה חדש מארצות-הברית , סיפר באותו דיון על התנגדות של ותיקים לכניסת עולים חדשים , ככל הנראה מזרחים , לשכונתם . האיש לא נקב בשם השכונה , אך מן ההקשר עולה כי מדובר בשכונה קואופרטיבית של ותיקים , מן הסוג של "מעונות עובדים . " התושבים התנגדו לפירוק הקואופרטיב מפחד שמא חברי הקואופרטיב , מרגע שיעמדו ברשות עצמם , ימכרו דירותיהם למזרחים . "אם כל אחד יהיה חופשי למכור את דירתו , עלול הוא למכור גם למי שהשכונה אינה רוצה בו . ומיהו זה שהשכונה אינה רוצה בו ? מי שיש לו הרבה ילדים . בשכונה מעט ילדים ואם תבוא משפחה עם הרבה ילדים , יהיה יותר רעש , פחות נקיון - זוהי גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה . אך עיקר הרע הוא בזה , שהילדים הללו יכנסו לבית-הספר וזה ממש 'אסון' - הילדים ' שלנו' יצרכו ללמוד יחד עם הילדים 'שלהם " . ' אותו עולה חדש הישווה את המצב שנוצר בארץ לתופעה בה חזה בארץ מוצאו , ארצות-הברית , שם יהודים התנגדו להכנסת שחורים לשכונותיהם ( ישיבת ועד החינוך , , 15 . 6 . 64 גנזך המדינה , גל , 1409 / עמ' . ( 13 בתל-אביב התהווה , כידוע , בידול חריף בין צפון העיר ודרומה , ובחיפה בין שכונות הכרמל ובין שכונות העיר התחתית . חנוך רינות , מי שהיה מנהל מחלקת החינוך בעיריית חיפה בשנות החמישים והששים , סיפר במהלך דיון אחר במשרד החינוך על התנגדות הוותיקים למיזוג . בחיפה , אמר , ההפרדה השכונתית בין העדות גדולה : כל בתי-הספר הטובים נמצאים בכרמל , בעוד שבעיר התחתית אין כלל בתי-ספר טובים . על רקע זה הוא ניסה להקים חטיבת ביניים ממוזגת - מספר שנים לפני שהועלה רעיון האינטגרציה בחטיבות הביניים " בית-ספר אשר בו ישנן כיתות , 'ז ח' ו-ט' חינם , ונרכז כיתות אלה מתוך שלושה או ארבעה או חמישה בתי-ספר יסודיים אזוריים . התשובה החברתית תהיה בכך שילדים שונים משכונות שונות ילמדו בביתספר אחד ... נסינו בדרך פרטיזנית ... ופנינו לשני מנהלים מהדר הכרמל , אמרנו.- נצרף לכם כיתות - 'ז ח' מהעיר התחתית , שילמדו בכפיפה אחת ותחת גג אחד . הם לא הסכימו . הם לא היו מוכנים
|
|