|
|
עמוד:83
לקדימה , או מורה הגרה בראשון ונוסעת למשמר אילון , מה היא יכולה לתרום לביה"ס ? כל זה אומר רק בזבוז זמן , כסף וכוחות . במצב זה המורות באות לבית-הספר עייפות ולכן הן בורחות עם הצלצול . על ישיבת מורים אין לדבר כלל" ( מצוטט אצל סבירסקי , . ( 1990 = 53 היחס המתנכר של המורות והמורים לתלמידיהם מצא ביטוי גם ביחס מתנכר שלהם להורי התלמידים . בדו"ח שחיבר המחנך אברהם שטאל , 1957-ב עת שימש כמורה במושב עולים , הוא כתב : "היחסים והקשרים ( עם ההורים ) מצומצמים . אין שפה משותפת . אין כל אפשרות להסביר להורים , אפילו רק במעט , את מטרותינו בביתהספר . לכך חסרה השכלה ורצון להבין ... ביקורי ההורים נדירים ... ואיני מצטער על כך . גם ביקורים בבית ההורים מצד המורים התמעטו , מאחר שהתברר שיש בהם אך תועלת מועטה " .. . ( מצוטט אצל סבירסקי , . ( 1990 : 56 הפועל היוצא של כל אלה היה ש"בתי-הספר לילדי עולים , " במקום שיהיו לבתי-ספר "זרמיים" טיפוסיים , או בתי-ספר "ישראליים" בנוסח common schools-n האמריקאיים , הפכו פשוט לבתי-ספר סוג , 'ב שתלמידיהם כשלו ברוב היעדים הלימודיים שהוצבו בפניהם ( ר' סמילנסקי , . ( 1957 בה בעת שהעולים החדשים בודדו בבתי-הספר ביישוביהם המבודלים , הוותיקים החלו מסתגרים סביב בתי-הספר בשכונותיהם . בתיהספר של הוותיקים החלו ללבוש מעתה אופי של נחלה ייחודית , פרטיקולריסטית , שיש לשמור עליה כשם ששומרים על קשרים תעסוקתיים או על איכות דיור שכונתית . בתי-ספר אלה , במקום שיהוו זירה של מפגש ושל מיזוג , הפכו להיות טריטוריה מסומנת ומגודרת , מוסד שכונתי-מעמדי-עדתי שיוכי . ככל שהלכו והסתגרו , כך הפכו להיות מוקד משיכה לכל מי שביקש להסתפח אל הצד "הוותיק . " בארץ קטנה מבחינה גיאוגרפית , שאפשרויות התעסוקה בה מעטות , ומעטים אלה העוברים דירה בחיפוש אחר משרה טובה יותר , הפכה איכות בית-הספר להיות מניע מרכזי בשינוי מקום המגורים . בדיון שנערך במשרד החינוך בשנת , 1964 אמרה אחת המשתתפות , "נדידת המגורים לא תמיד נעשית כיון שהחדר צר או שהדירה בלתימתאימה . לעתים קרובות אפשר לראות שנודרים משום שאינם רוצים
|
|