|
|
עמוד:78
בית-הספר היהודי הישראלי היה שונה , אם כן , מן common-n school האמריקאי . בעוד שזה האחרון נוצר כחלק מתרבות תעשייתיתעירונית פלורליסטית ואוניברסליסטית מתהווה , ונועד מלכתחילה לשרת הן את בני ובנות החקלאים המקומיים שהפכו לעובדי קווי-הייצור התעשייתיים והן את הפועלים והפועלות שהיגרו מאירופה , הרי שבית-הספר היהודי הישראלי היה יורשם של בתי-הספר התנועתיים הציוניים , שנועדו לשרת כל אחד את חברי תנועת-האם שלו , נוהלו על-ידי חברי התנועה ופעלו , בין השאר , לקידום מטרותיה . שלא כמו האמריקאים החדשים , הישראלים היהודים החדשים - ובעיקר אלה שהגיעו מארצות ערב , ואשר היו רחוקים וזרים לעולם היהודי והציוני של מזרח אירופה - הגיעו אל בית-ספר שלא היה ערוך לקראתם . " העליה ההמונית" של שנות , 50-ה במסגרתה הגיעו הישראלים החדשים , נשאה אופי שונה עד מאוד מן ההגירה לארצות-הברית בשנים שלפני מלחמת העולם הראשונה . למעשה , ספק אם אפשר כלל לקרוא לה הגירה , במובן הרווח של המלה . מרבית הבאים לא הגיעו מתוך אקט של בחירה אישית או משפחתית , בחיפוש אחר הזדמנויות כלכליות חדשות . חלקם הגדול הגיע במסגרת מבצעי פינוי של קהילות שלמות , לאחר שהמשך הקיום הקהילתי היהודי בארצות המוצא הועמד בסכנה . כך הגיעו , למשל , מרבית יהודי ארצות ערב וגם יהודי רומניה ( ר' הפרק העלאה המונית , בכרך זה . ( שרידי השואה ששהו במחנות העקורים באירופה הועלו לאחר שקהילות המוצא שלהם חרבו , ולאחר שאפשרויות אחרות - ארצות-הברית , לדוגמא - נסגרו בפניהם . כישראל של שנות 50-ה לא היו מרכזי תעשייה עירוניים גדולים . למעשה , לא היו בה אפשרויות תעסוקה כלשהן מן הסוג המושך מהגרים . שנותיה הראשונות של המדינה היו מאופיינות בשיעורי אבטלה גבוהים ביותר , בעיקר בקרב העולים החדשים . במידה ונוצרו אפשרויות כלכליות , היה זה הודות לעצם בואם של העולים , דבר שסיפק בסיס לעבודות בניין , להרחלת אמצעי התחבורה , להרחבת החקלאות , ובסופו של דבר - בשנות 50-ה המאוחרות - גם לשינוי מדיניות הפיתוח בכיוון של תיעוש . התרחבות כלכלית זו יצרה , עם הזמן , מספר מוקדי צמיחה כלכליים , בעיקר במרכז הארץ , שהיו
|
|