|
|
עמוד:76
בית-הספר והישראלים החדשים בישראל , מקומו של בית-הספר כ"ישראליזטור" היה שונה . הוא לא שיחק תפקיד מרכזי בתהליך "כור ההיתוך ; " נהפוך הוא - בית-הספר שימש דווקא כגורם מבדל . הבידול , כמאפיין מרכזי של מערכת החינוך הישראלית , בולט במיוחד במקרה של אותה קבוצה שהפכה לישראלית בעל כורחה : 1948-ב הפלסטינים שנותרו בשטח ישראל לאחר התבוסה הגדולה של עמם במלחמה . פלסטינים אלה התגוררו אז - וברובם , גם היום - ביישובים נפרדים , בשלושה ריכוזים עיקריים : בגליל , במשולש ובנגב . במהלך שני העשורים הראשונים לאחר הקמת המדינה הם היו נתונים למשטר צבאי וחלו עליהם איסורי תנועה . הילדים הפלסטיניםישראלים למדו בבתי-ספר נפרדים , בשפה הערבית , ועם מורים ערבים שפעלו בשוק עבודה נפרד ומבודל מזה של המורים היהודים . כתיהספר הפלסטיניים-ישראליים היו נתונים לפיקוח של המדינה , במסגרת של מחלקה נפרדת במשרד החינוך - "האגף לחינוך הערבי . " פיקוח זה מיזג בתוכו לא רק מרכיבים פדגוגיים אלא גם מרכיבים של שלטון צבאי ושל פיקוח בטחוני ( ר' אל-חאג 1989 = 15 , ' י סבירסקי , . ( 1990 : 179 הבידול בין יהודים לערבים במערכת החינוך הישראלית היה המשך ישיר לבידול ששרר בתקופת המנדט הבריטי בין מערכת החינוך היהודית-ציונית ובין מערכת החינוך של ממשלת המנדט , אשר שירתה בעיקר את האוכלוסיה הפלסטינית ( סבירסקי , 1990 : פרקים 1 . ( 2-ו שני הצדדים חפצו אז בהתבדלות , שהיתה מובנת על רקע היריבות בין התנועות הלאומיות ועל רקע השימוש שעשו שתי התנועות , כאחת , בבתי-הספר כמנגנון לטיפוח המסד הרעיוני של הלאומיות ולגיוס הנוער למשימות לאומיות . שלטונות המנדט הבריטי לא הצליחו לגבור על נטייה זו להתבדלות : בשנות , 30-ה לדוגמא , הם הציעו להקים אוניברסיטה בריטית שתהיה פתוחה לכל תושבי הארץ , אך הרעיון נדחה בתוקף על-ידי שני הצדדים , כאחד ( שם , . ( 1990 : 62 עם זאת , מרגע שהוקמה המדינה והפלסטינים הפכו להיות בה מיעוט , ניתן היה להעלות על הדעת אפשרות של שימת קץ לבידול , שכן בתוככי המדינה לא היה עוד מקום ליריבות גלויה על רקע
|
|