|
|
עמוד:75
הספר הציבורי . "' המהגר רואה כיצד ילדיו "נכנסים לגן בפולנים או איטלקים או פינים , " כתב דניאלס , "מפטפטים בשפת הוריהם , ובתום חצי תריסר שנים או יותר הוא רואה אותם יוצאים את בית-הספר כשהם נראים , מדברים , חושבים ומתנהגים לרוב כ'אמריקאים לכל דבר "' ( טייאק , . ( 1974 : 243-244 תמונה זו תואמת כעיקר , כפי שכבר נרמז , את המהגרים הלבנים האירופיים בערי החוף המזרחי . התמונה אינה כוללת את האמריקאים השחורים שהשתחררו באורח פורמאלי מעבדות שנים ספורות קודם לכן , במלחמת האזרחים . עד למלחמת העולם הראשונה היו מרבית השחורים מרוכזים במדינות הדרום , שכלכלתן המשיכה להיות חקלאית , וקצב ההקמה של בתי-הספר החדשים שם היה איטי . אלה שברחו לפני מלחמת האזרחים לערים הגדולות של מדינות הצפון התגוררו בשכונות נפרדות ולמדו - במידה ולמדו - בבתי-ספר נפרדים ( טייאק , . ( 217-229 , 109-125 : 1974 הילידים האמריקאים , אותם אינדיאנים ששרדו מן המלחמות והגירושים , גם הם לא שולבו באותן שנים בבתי-הספר החדשים . הם חיו בשמורות מבודלות , רחוק מן הערים הגדולות , ולא נהנו משירותיהם של בתי-הספר הציבוריים . כך גם המקסיקנים שחיו בשטחים שנכבשו ממקסיקו : אל מחוזות המגורים שלהם הגיעו בתי-הספר המדינתיים רק באיטיות . מן הראוי לציין כי בית-הספר בו אנו מדברים הוא בית-ספר יסודי . עד לשנות 20-ה של המאה , זו היתה המסגרת הלימודית היחידה שבה התנסו מרבית האמריקאים . רק בשנות 30-ה הפך הביקור בבית-ספר תיכון לתופעה המונית , והביקור באוניברסיטה - רק בשנות 50-ה ( ג'נקס וריסמן , 1969 י פרק . ( 3 המסרים של בית-הספר היסודי - כל עוד היתה זו המסגרת העיקרית המשותפת לכל - היו אוניברסליסטיים ובעקבות כך אף שוויוניים במידה רבה . רק כאשר החלה הנהירה של המעמד הבינוני למסגרות החינוך הסלקטיביות - התיכון והאוניברסיטה - התפתחו גם מסרים שונים למגזרי אוכלוסייה שונים .
|
|