|
|
עמוד:74
בתנאים אלה , הפך בית-הספר לסוכן מרכזי של אמריקניזציה . באומרי אמריקניזציה , כוונתי לחניכה לאותם ערכים ודרכי התנהגות אשר נתפסו בידי המעמד השליט בארצות-הברית כחיוניים על מנת לרתום את המהגרים החדשים לפרוייקט הלאומי האמריקאי . באותה תקופה , עיקרו של הפרוייקט הלאומי היה הפיתוח וההתפשטות הכלכלית , שבמרכזן הגידול בייצור התעשייתי , עם כל המתלווה לכך - החל בהקמתם של פסי-ייצור והגדלת המנגנון המינהלתי , דרך הרחבה והעמקה של אמצעי ההובלה , וכלה ביצירתן של רשתות שיווק ענקיות . כאמור , הדבר נעשה תוך כדי יצירה של מסגרות חברתיות חדשות של ייצור - קורפורציות גדולות - ותוך קביעת דפוסים חדשים של צריכה . מלחמת האזרחים היתה כבר מאחור : תהליך הפיכתה של ארצות-הברית למעצמה כלכלית עולמית היה מבוסס באותה עת על צבאות של פועלים ולא על צבאות של חיילים . בית-הספר הוא שסיפק לצבאות פועלים אלה , מהגרים ובני מהגרים , פנימיים וחיצוניים כאחד , את הכלים המינימליים - שפה , הרגלי משמעת וסדר , ערכים של הישגיות אישית ומידה סבירה של פטריוטיות - שהיו דרושים להשתלבות בקו הייצור התעשייתי , המינהלתי והשיווקי . כל זאת , תוך כדי הבהרה של הגבולות הבין-מעמדיים במסגרת פרוייקט זה ותוך כדי שמירה על הגדרה ברורה של חלוקת התפקידים המעמדית . הלחץ על בתי-הספר לתפקד כסוכני אמריקניזציה בא ממהגרים ומתעשיינים כאחד . הראשונים חשו צורך למהר ולהתמצא , כדי להיות פעילים בשוק העבודה והדיור . האחרונים ביקשו פועלים ממושמעים שיוכלו להשתלב במפעל , אך גם בחברה העירונית המתהווה . איש חינוך אמריקאי בולט קרא לבתי-הספר "לשבור את הגיטאות של ( המהגרים , ( למזג ולשלב את האנשים האלה כחלק מן הגזע האמריקאי" ( שם . ( 68 : ג'ון דניאלס , סוציולוג שנסע בעשור השני של המאה 20-ה לאורכה ולרוחבה של ארצות-הברית במסגרת מחקר על דו-תרבותיות , כתב כי " אם תשאל עשרה מהגרים השוהים באמריקה פרק-זמן ארוך דיו לגידול ילדים , איזה מוסד אמריקאי היה האפקטיבי ביותר בהפיכת המהגר לחלק בלתי נפרד מן החיים האמריקאיים , תשעה יענו 'בית-
|
|