|
|
עמוד:72
לעומת זאת , שימש כמסגרת אשר קיבעה ואף העצימה את הבידול בין ותיקים לחדשים . כשיטה של חקירה , הקבלה בין תהליכים מוגדרים המתרחשים בשתי חברות שונות , היא הליך רצוף מכשולים . על כן , נציין כי מטרתה המרכזית של ההקבלה שתיערך להלן איננה הניתוח ההשוואתי כשלעצמו , אלא היכולת להפיק מן ההקבלה את היתרון של היותה מקור עשיר של נקודות מבט על תהליכים שהתרחשו בחברה שלנו , החברה הישראלית . ההקבלה תוביל אותנו גם לדיון בכמה מקשרי הגומלין בין בית-הספר והצבא בישראל . בית-הספר כגורם "מהתך" בארצות-הברית תקופת ההגירה הגדולה לארצות-הברית התמשכה , כאמור , מסוף מלחמת האזרחים ועד למלחמת העולם הראשונה . היתה זו תקופת התיעוש וההתרחבות הכלכלית והגיאוגרפית , שהפכו את ארצותהברית מארץ חקלאית למעצמה תעשייתית ראשונה במעלה , שוותמשקל לאנגליה ולגרמניה . המשק האמריקאי , שעד למלחמת האזרחים התבסס על ריבוי של יחידות ייצור חקלאיות משפחתיות , עבר שינוי בכיוון של ייצור תעשייתי המבוסס על יחידות ייצור גדולות הממוקמות בערים . ההגירה לארצות-הברית בתקופה זו , שבאה ברובה מאירופה , היתה שונה מהגירות גדולות אחרות , מבחינה זאת שיציאת המהגרים לא היתה תוצאה של פעולת כפייה כלשהי , כדוגמת כיבוש וגירוש , ואילו מדינת היעד לא השתמשה בכוח ישיר או עקיף כדי למשוך את המהגרים אליה . ההגירה נבעה בעיקרה משינויים לרעה בכלכלת ארצות המוצא - כולל , בין השאר , דחיקת חקלאים אירופיים מפרנסתם בעקבות ייצוא של מוצרי חקלאות זולים מארצות-הברית - ומכוח המשיכה הכלכלית של ארץ היעד , שהיתה נתונה בתקופה של צמיחה וגידול ( פוטס , . ( 1990 : 133 בבואם לארצות-הברית , החלטת המהגרים היכן להתיישב היתה החלטה אישית , שנקבעה במידה רבה על-ידי היצע הזדמנויות התעסוקה - בתיווך של רשתות מידע וקשרים משפחתיים וקהילתיים .
|
|