|
|
עמוד:67
כך יהודי רומניה שעלו , 1950-51-ב וכך רבים מיהודי כרית-המועצות בשנות , 80-ה שיצאו כשכדרכוניהם אשרת כניסה לארץ אחת בלבד - ישראל . הדיון במצבים שכאלה הוליד ניסוחים מלאי סתירות פנימיות , כדוגמת התיאור שלהלן , הלקוח מספרם של הסוציולוגים דן הורוביץ ומשה ליסק < "בעוד שישראל חתרה להכוונת ההגירה כולה לישראל , הרי המוסדות הקהילתיים בארצות-הברית עמדו על זכות הבחירה החופשית של העולים ועל מתן סיוע ליציאת יהודים מברית-המועצות יהא היעד שלהם אשר יהיה . " ( הורוביץ וליסק , ; 21 הדגשות שלי ) הסתירות נובעות מן ההשתמעויות של שני המושגים , עלייה והגירה : אם מגדירים את יהודי ברית-המועצות לשעבר כמהגרים , אין כל צידוק להכוונתם לישראל , ואליה בלבד ; ואילו אם מכנים אותם בשם " עולים , " אין בהכוונה זאת כל פסול . החלת המושג "עולים" על יהודים אלה יש בה כדי להפכם לציונים בעל כורחם ובדיעבד , לחלק מקולקטיב לאומי שייחודו בכך שחבריו בחרו להיות בארץ ישראל ורואים בבניית המדינה היהודית בגבולותיה יעד חיים מרכזי ( לביקורת השימוש במושג "עולים" לגבי עליות מאירופה , ר' קלנר , , 1983 עמ' ; 91-116 ולגבי עליות מארצות ערב , ר' אלה שוחט , . ( 1988 ; 1992 המושג "העלאה , " שבו נעשה שימוש רב במאמר זה , גם הוא , מן הדין לומר , שואב מן השיח שיצרה התנועה הציונית , ועיקר תרומתו בכך שהוא ממקד את הדיון בשאלת היוזמה , התכנון והביצוע של תהליך העקירה והמעבר לישראל . שני המושגים , כאחד , מצביעים על ההקשר הפנים-יהודי של שאלת המעבר לישראל . מונחים בעלי השתמעות אוניברסאלית יותר , כגון "הגירה , " עשויים לבוא בחשבון רק במידה וייחלש הדגש האקסלוסיביסטי בהגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית . ואולם יש לזכור כי בפועל אין ארצות המאפשרות כניסה חופשית לחלוטין ! לא זו בלבד , אלא שברוב הארצות הקולטות אנשים מן החוץ , יש העדפות של סוגים מסויימים של מהגרים . ובמלים אחרות , לכל קולקטיב יש ציבורי-יעד מסויימים מתוכם היה מעדיף לראות "עלייה" או "העלאה . " בהקשר היהודי הספציפי , כיון ש"עלייה" מניחה מידה של רצוניות , השימוש שלי במושג "העלאה" עלול להתפרש כאילו הוא מצביע על העדר רצוניות , או אולי אף על כפייה . אין זו כוונתי כלל וכלל . נהפוך
|
|