|
|
עמוד:65
אנטוניר גראמשי ; דהיינו , לתפיסה שלטת שהכל רואים אותה כמובנת מאליה . המושג "עלייה" משמש לא רק לכינוי היהודים הבאים לישראל , אלא גם להבניית התפיסה ההיסטורית והחברתית של הישראלים . על פיר נערכת הפריודיזציה ( חלוקה לתקופות ) של תולדות הציונות - " עלייה ראשונה , " "עלייה שנייה" וכיו"ב . המושג משמש גם אבן יסוד בסוציולוגיה הישראלית ! מרגע שמצרפים אליו כינויים לקבוצות או תקופות הגירה ספציפיות , כדוגמת "עליית גראבסקי" ( של שנות 20-ה מפולין , ( "העלייה ההמונית" או "עליית הצלה , " מתקבלים " הסברים" לתהליכים חברתיים רבים ושונים . " עלייה" הנה , בראש ובראשונה , הפעולה המעשית המרכזית אותה ציפתה התנועה הציונית מחסידיה : לעזוב את מקום מושבם בגולה ו"לעלות" לארץ ישראל . מי שאינו עולה , או מי שאין כלל בדעתו לעלות , אינו יכול להיות ציוני במלוא מובן המלה . כך , כידוע , טען בן-גוריון כלפי יהודי אמריקה אפילו בשנות החמישים ( ללא הועיל . ( מושג ה"עלייה" מתייחס למעבר מן הגולה אל ארץ אחת ויחידה , ארץ ישראל . כל פעולה אחרת של מעבר מארץ לארץ אינה יכולה להחשב כעלייה , אלא כסתם הגירה . הגדרה זו של המושג איפשרה לערוך אבחנה בעלת משמעות סמלית רבה בין יהודים ש"עלו" ממזרח אירופה לארץ ישראל בתקופת "האבות המייסדים" ובין הזרם הגדול לאין שיעור של היהודים שהיגרו ממזרח אירופה למערב , ובעיקר לארצות-הברית . העלייה נתפסה כפעולה הכרוכה לא רק במעבר פיסי מארץ אחת למשנה , אלא בנכונות להשתתף בבנייתה של החברה החדשה , כולל הכנה לכך עוד בארץ המוצא . ה"עולה" האב-טיפוסי , מבחינה זאת , היה חבר תנועת "החלוץ" המזרח אירופית , שעבר "הכשרה" - לרוב חקלאית - באחד ממרכזי ההכשרה של התנועה בחוץ לארץ , עלה לארץ ביחד עם חבריו להכשרה , ובהגיעו העמיד את עצמו לרשות התנועה , מוכן להישלח לכל משימה שהיא . הנסיבות הדמוגראפיות הארץ-ישראליות העניקו למושג "עלייה" מימד נוסף , שבארצות אירופה היה מובן מאליו , אך כאן קיבל משמעות מיוחדת נוספת : המושג "עולה" חל אך ורק על יהודים . ערבי שעקר
|
|