|
|
עמוד:64
הישויות הקולקטיביות הנדונות . במקום לקבל את הטיעון של אנשי תנועות המחאה לפיו הם מדברים בשם כל המזרחים , בחרה המדינה להסיט את הדיון לתחום מדיניות הרווחה . לאחר הפגנות הפנתרים השחורים , לדוגמה , הקימה ראש הממשלה את הוועדה בראשותו של ד"ר ישראל כץ , הלא היא "ועדת כץ , " אשר הגישה דו"ח עב כרס שכותרתו שימשה כהגדרה מימסדית נגדית של הצעירים המזרחים r cor במצוקה . " הגדרות-נגד מימסדיות אלה תפסו מקום של כבוד משלהן בבימת השיח הפוליטי בישראל , והן משפיעות על עצם ההיענות לקריאות חוזרות ונשנות להתארגנות כלל-מזרחית : פרשנים ופוליטיקאים למדו לזהות קריאות שכאלה באורח אוטומטי עם "נוער במצוקה , " או עם "מובטלים , " "עבריינים" או "עיירות פיתוח . " עם כל זאת , תנועות המחאה יצרו סמל שעדיין לא נס ליחו , של אפשרות התלכדות קולקטיבית שבבסיסה בני / ות מעמד פועלים יהודים שרובם המכריע מזרחים , התלכדות אשר תעשה שימוש בסמלים תרבותיים יהודיים-ערביים . הפנתרים השחורים הפכו לנציגים ה"אחרים" של המזרחים , מעין לילית המונגדת לחוה , סמל של פוטנציאל קהילתי שעשוי להתממש , איום חבוי אך מתמיד על "שלמות העם" בגירסתה הציונית-אירופית . עולים , מהגרים , פליטים בשפה שיצר הפרוייקט הציוני , המושג "עלייה" תופס מקום מרכזי . המושג הפך מטבע לשון שגורה , שאיש אינו עוצר לחשוב על משמעויותיה בבואו להשתמש בה . בניגוד למושגים ציוניים אחרים , המשמשים קודים להשקפות הנתונות במחלוקת - "התנחלות , " "גאולת קרקע , " ואף "ציונות" עצמה - הרי שהמושג "עלייה" משמש עדיין לכינוי יהודים הבאים לישראל , מעין תחליף "טבעי" למושג "מהגר . " די בניסוי קטן : ינסו הקורא / ת לכנות את היהודים שבאו לאחרונה מרוסיה ומאתיופיה בשם "המהגרים מרוסיה" או "המהגרים מאתיופיה , " במקום הכינוי השגור "העולים מרוסיה , " או "העולים מאתיופיה . " אין כמו המושג "עלייה" כדי להצביע על הצלחתה של השקפת העולם הציונית להפוך להגמונית , במונחיו של הוגה הדעות האיטלקי
|
|