|
|
עמוד:62
להתארגנות על בסיס של קהילות מוצא - התארגנות שלא היתד , ללא תקדים בתולדות הציונות , כפי שהוכיחה מפלגת "עלייה חדשה" שהקימו יוצאי גרמניה ואוסטריה בשנות 40-ה ( ר' גלבר , 1990 : פרק . ( 8 על האמביוולנטיות של ה"נציגים" ניתן ללמוד מדברים שנאמרו בכנס פעילים של מפלגת העבודה בקרב "יוצאי עדות המזרח והספרדים" בבית ברל , . 9 . 2 . 74-ב המניע המיידי לכינוס היה ככל הנראה כשלונם של "נציגי העדות" במפלגת העבודה - כשלון אחד מני רבים - להשיג ייצוג הולם סביב שולחן הממשלה , בבחירות שהתקיימו עם תום מלחמת יום הכיפורים . לכנס הוזמנו כל חברי מרכז המפלגה שהיו יוצאי עדות המזרח 135 ) מתוך ( 610-כ וכן ראשי רשויות מקומיות , מזכירי מועצות פועלים ונציגי הפדרציה הספרדית . הכנס התקיים תחת הרושם שהותירה הצלחת תנועת הפנתרים השחורים בשנתיים הקודמות : מרדכי בן-פורת אמר מעל הדוכן כי "הפנתרים אינם יותר אחראים מהציבור היושב פה , אבל הם העלו את זה בצורה פרועה אשר השפיעה יותר מאשר שיטתנו השקטה" ( מפלגת העבודה הישראלית , . ( 1974 : 53 מנחה הכנס , דוד פתל , יוצא עיראק , פתח את הכינוס באומרו כי " אין אנו חושבים שיש מקום ויש צורך להתארגן בצורה נפרדת" ( שם . ( 3- . כוונתם של המארגנים מצאה ביטוי בקריאתה של נוזהת קצב , עסקנית הסתדרות יוצאת עיראק , שקראה במהלך הכנס להקמת גוש של חברי עדות המזרח . "מוטב , " אמרה , "שיקום גוש כזה , שיפעל באופן קונסטרוקטיבי במסגרת המפלגה , מאשר שיקומו פנתרים ויתארגנו בצורה שתעורר סלידה , דחייה , פירוד ופילוג" ( שם . ( 5 : שמעון אבי-זמר , יליד תימן שהיה שליח הסוכנות והג'וינט לתימן , 1948-49-ב ומאוחר יותר ניהל את המחלקה ליוצאי תימן במרכז מפא"י , הודה כי "אנחנו ( הכוונה לפעילים המזרחים של מפא"י ; ש . ס ( . ורק אנחנו הגורם הבלעדי להחלשתם של ארגונים עדתיים ולחיסולן של רשימות עדתיות , כי ראינו במה שקרוי מפלגות כלליות מן המוצא האירופי מסד וסדן לפעילות לאומית , חברתית ואידיאית . גם זאת - היינו והננו שותפים ... בשותפות ישירה ועקיפה בתהליך חמור של חיסול תרבותם של יהודי המזרח ... מאז ומתמיד , כאשר היו נסיונות קלושים ועלובים של התארגנויות על בסיס של אינטרסים
|
|