|
|
עמוד:49
קראו להחרים את הבשר שהוכשר על-ידי רבני הקהילה , ואשר המס על רכישתו מימן את פעילות הקהילה . החרם , שנמשך שלושה שברעות ( נובמבר-דצמבר ( 1949 גרם להתפטרותו של הרב כדורי ולהתפזרותו של רעד הקהילה ( אסתר מאיר , . ( 1993 : 208-209 לדברי אסתר מאיר , לא השליחים הישראליים יזמו את החרם , אלא מדריכים מקומיים בתנרעה הציונית . ואולם עמידתם מן הצד של השליחים באה אל קצה מרגע שהתברר כי הממשלה העיראקית וחלק מנכבדי העדה היהודית מבקשים להחזיר את הרב כדורי לתפקידו . "איננו מסכימים להחזרתו של ראש הקהילה , " הבריקו השליחים לארץ ; "מהיום אנו נכוון את החרם" ( שם . ( 209 = ראשי המוסד בישראל התנגדו לצעד זה של השליחים , וביקשו מהם שלא להתערב בעניינים הפנימיים של הקהילה . אלא שהמדריכים , חברי התנועה הצעירים - "כוח עממי , אנטי-מימסדי , " אומרת אסתר מאיר - לא שעו לצו המוסד , וביקשו ליטול לידיהם את הרסן ( שם . ( 209 : 10-ב בדצמבר 1949 אישרה הממשלה העיראקית את התפטרות ראש הקהילה , ובמקומו נבחר יחזקאל שמטוב . עם התפטרותו של הרב ששון כדורי , דיווח הג'ואיש כרוניקל הלונדוני : "ששון כדורי ואלה מיהודי עיראק שיש להם מה להפסיד , אינם אוהבים את הציונות , שכן זו המיטה עליהם צרות . הם מודעים לכך שהיו בבגדאד התפרצויות אנטי-יהודיות עוד לפני בוא הציונות , ואולם עם כל זאת , הסובלנות האיסלמית איפשרה ליהודי בגדאד לפרוח ולבנות מרכז של השכלה ומסחר . הם ודומיהם היו רוצים להישאר . הם קשורים לבתיהם , למסורותיהם ולקברי הנביאים . הם אינם רוצים לנטוש את כל זה ולהתחיל חיים חדשים במעברה בישראל , שם , כך הם חשים , האנשים אינם ידידותיים במיוחד כלפי יהודים מזרחים" ( מצוטט אצל שיבלק , . ( 1986 : 77 במקביל לערעור מבפנים על מעמד מוסדות הקהילה , התרחש גם ערעור חיצוני . המוסד הישראלי יזם מסע לחצים בינלאומיים על ממשלת עיראק ( אסתר מאיר , ; 1993 : 212-213 שלמה הלל , , ( 1985 : 251-59 בטענה שהיא רודפת יהודים - למרות שהמאמרים היו מכוונים רק נגד פעילי התנועה הציונית בעיראק , ולא נגד יהודים באשר הם . יוסף מאיר כותב כי "ממשלת ישראל ניהלה מערכה בין-לאומית נגד ממשלת עיראק . מלבד שידורי קול-ישראל , תביעות העיתונות הישראלית
|
|