|
|
עמוד:48
בהערכתו כי רוב רובם של יהודי עיראק יצאו לישראל בסופו של דבר ( שלמה הלל , . ( 1985 : 265-66 " משבר ההלשנה" פרץ כאשר פעיל קומוניסטי יהודי שנעצר עלידי שלטונות הבטחון העיראקיים הסגיר לידיהם שמות של חברים בתנועה הציונית המחתרתית . הגילוי הוביל למעצרם של 700-כ איש , רובם ככולם פעילי התנועה או קרוביהם ( יוסף מאיר , . ( 1973 : 184 המעצרים התמשכו על-פני ימים רבים , וכמה מן העצורים עונו קשות בבתי-המעצר . המעצרים זרעו בהלה בשכונות היהודיות . פעילי התנועה החליטו להפעיל לחץ על הנהגת הקהילה על מנת שזו תתערב אצל השלטונות ותציל את אנשיהם ממאסר ומעינויים ( אסתר מאיר , . ( 1993 : 200-210 אמהות של עצורים הפגינו מול משרד הרב הראשי , הרב כדורי . הבחירה ברב הראשי לא היתה מקרית : הוא סימל בעיני פעילי המחתרת הציונית את המימסד היהודי אותו הם ראו כסביל מדי , פשרני מדי , נסמך יותר מדי על שיטות שלדעתם אבד עליהן הכלח . אסתר מאיר מתארת את פעילות הרב כך ו "פגישותיו עם ראשי השלטון נעשו בהצנע , ולא היה להם הד ברחוב היהודי . פניותיו נעשו שלא בפומבי , על רקע מקרים ספציפיים , אך מעולם לא העלה את בעייתה הכוללת של הקהילה היהודית . הוא קיווה כי בסופו של דבר יחזרו העניינים למצבם הטבעי" ( שם . ( 206-. ההפגנות מול משרד הרב הראשי פגעו בו קשות : "במשך שנים , " אומרת אסתר מאיר , "טיפחה התנועה ( הציונית ) תדמית שלילית של דמות הרב : בוגד ומשתףפעולה , עושה דברם של השלטונות , רודף התנועה ומסכנה ; ועתה , בעת משבר , הוא היה קרבנה של תדמית זו . " המפגינים הורידו לרב את המצנפת , ולפי דיווחים אחרים אף היכו אותו ( שם ; 205 : שלמה 1 הלי . ( 1985 : 260 , הרב נענה לדרישת המפגינים להכריז על תענית מחאה של יום אחד , ואף השקיע מאמצים שקטים לשחרור העצורים ( יוסף מאיר , . ( 1973 : 183 אולם עתה פעלה התנועה הציונית להדחתו של הרב כדורי ולהחלפתו באחר , יחזקאל שמטוב , שהיה ידוע בנכונותו לשתף פעולה עמם ( שם : ; 208 שלמה הלל , . ( 1985 : 261-2 מרדכי בן-פורת , השליח הישראלי , מתאר את יחזקאל שמטוב כ"אדם יקר ... ( אשר ) היה לנו לפה אצל ראש ממשלת עיראק" ( בן-פורת , . ( 1980 : 48 פעילי המחתרת הציונית
|
|