|
|
עמוד:47
למסגרת הציונית ונטילתם את ההילה של מייצגי ארץ הקודש ומדינת ישראל , זיכו אותם בכוח רב ובהשפעה רחבת מימדים" ( שם . ( 208 : התנועה הציונית המחתרתית והשליחים הישראליים שעמדו בראשה עמדו בסופו של דבר במרכזם של אירועים אשר השמיטו מידי ההנהגה הקהילתית את השליטה על גורל הקהילה . האירוע הראשון בסדרה היה באוקטובר , 1949 וידוע בשם "משבר ההלשנה . " האירוע שם קץ לתקופה של רגיעה יחסית , שהחלה עם שוך המתיחות שהתלוותה לקרבות בארץ ישראל . מן הראוי לציין כי במהלכה של תקופה זאת , מרבית יהודי עיראק עדיין לא חשבו כלל על עקירה . אסתר מאיר מביאה בספרה עדות שמסר יעקב שמעוני , מנהל מחלקת אסיה במשרד החוץ , בסוף שנת , 1948 בוועדת החוץ של הכנסת . שמעוני סיפר לחברי הוועדה כי מצב היהודים בעיראק אינו רע כלל . " מפתיע , " אמר , "שלמרות ההתגרות הקיצונית של המאורעות בפלשתין נעשה כה מעט , יחסית , להפלות את היהודית בארצות אלה או לפגוע בהם" ( שם . ( 186-187 : יתרה מזאת , העלייה מעיראק ממאי 1948 ועד ספטמבר 1949 היתה קטנה בהיקפה ; בסך הכל עלו 961 איש - רובם באביב . 1949 המדובר ביהודים שיצאו דרך הנתיב האיראני , שנפתח על-ידי השליח הישראלי שלמה הלל ( שם . ( 198 : למרות המתח שיצר הסכסוך הארץ-ישראלי , ולמרות ההתנכלויות ליהודים מצד חוגים לאומניים מקומיים , מרבית היהודים ביקשו להמשיך ולחיות בארץ מושבם . אפילו במרץ , 1950 כאשר שלטונות עיראק פתחו את דלתות היציאה בפני היהודים , דיווחו חברי משלחת קווייקרית בעיראק "שמתוך 100 , 000 יהודי בגדאד רק 20 , 000 יבקשו להגר , 30 , 000 'עלוליים לצאת או לא בהתחשב בהתפתחות העניינים , ' 50 , 000-ו היהודים הבגדאדים הנותרים יישארו , אלא אם כן התנאים יחמירו בהרבה "' ( שם . ( 234 : חברי המשלחת התרשמו שבעיראק פתוחות בפני היהודים אפשרויות רבות יותר מאשר בישראל , וכי היהודים מודעים לכך . בשיחות עם סוחרים יהודים נוכחו חברי המשלחת לדעת שגם אלה הרוצים לצאת את עיראק אינם חושבים על ישראל דווקא , והם מבכרים לנסוע לאירופה או לאמריקה ( שם . ( 234 : גם בממשלת ישראל העריכו את מספר היוצאים הפוטנציאליים כנמוך , יחסית ; שלמה הלל , שליח המוסד שהצליח להסדיר את היציאה לישראל בדרך האוויר , היה בודד
|
|