|
|
עמוד:43
ייצגה תנועה לאומית הנהנית מגיבויין של מדינות המערב - שיצאו ממלחמת העולם השנייה כשליטות ללא מצרים על חלקים גדולים של העולם . התהליכים ההיסטוריים שתוארו בפרקים הקודמים של מאמר זה השפיעו בצורה שונה על הנהגות הקהילות היהודיות השונות בארצות ערב . במרוקו , למשל , מעמדה של ההנהגה המסורתית החל משתנה עוד עם כניסתם של הצרפתים - זמן רב לפני בואם של השליחים הציוניים . שלטונות הפרוטקטוראט הצרפתי העניקו לראשי הקהילה מעמד מוכר ורשמי , אך לעומת זאת נטלו מהם את המונופול על תחומי המשפט והחינוך בקהילה . כתוצאה מכך הצטמצמו תפקידי הרבנים לענייני פולחן ולפעילות סעד ( הגר הלל , . ( 1993 : 38 תחת שלטון הצרפתים עלתה קרנה של השכבה העירונית המתמערבת והפרוצרפתית . ערב היציאה ההמונית ממרוקו לישראל התחוללו שינויים נוספים : היה זה מספר שנים לאחר הקמת מדינת ישראל , בתקופה בה התנועה הלאומית המרוקאית התעמתה עם השלטון הצרפתי . האגף הפרו-צרפתי של האליטה היהודית איבד אז את מעמדו הרם . את מקומו תפסו הציונים , שהצטיינו , לדברי ירון צור , באוריינטציה ברורה , בתשובות חד-משמעיות לחששות ולפחדים שהתעוררו בקרב היהודים , ואף בכלים שאיפשרו להם להוציא את האוריינטציה הזאת מן הכוח אל הפועל . "מעולם , " כותב ירון צור , "עד לאותה שעה , לא מילאה התנועה הציונית תפקיד כה מרכזי בזירה היהודית-מרוקאית" ( צור , . ( 1992 : 119 מעמדם הרם החדש של הציונים נשען במידה רבה על " ברית האינטרסים" שהלכה ונרקמה באותן שנים - לפני מלחמת קדש - ( 1956 ) בין מדינת ישראל לבין צרפת , המעצמה השליטה במרוקו . ברית זו הקרינה על היחסים בין האדמיניסטרציה הקולוניאלית לבין נציגי הציונות במרוקו . "כוחה של האליטה הציונית הגיע עד כדי כך שהיא הצליחה , באמצעות לחציה , להגביל לא מעט את חדותו של הנציב הצרפתי העליון להחליט על המדיניות היהודית הרצוייה לו - תופעה שלא נמצא לה מקבילה ברשימת הישגיה של האליטה הרפורמיסטיתמערבית במרוקו" ( שם . ( 119 : יכולתה של מדינת ישראל להשפיע על הזירה הפנים-מרוקאית באמצעות קשריה עם ממשלת צרפת , היתה
|
|