|
|
עמוד:39
הציוניים בעיראק . אלא שמבחינתה של ישראל , העיתוי היה לא נוח ו אסתר מאיר כותבת כי הידיעה על "חוק היציאה" נפלה על קברניטי המדינה "כרעם ביום בהיר" ( אסתר מאיר , . ( 1993 : 240 היה זה כשנתיים לאחר הקמת המדינה , שנתיים שבמהלכן הגיעו מאות אלפי יהודים שיצרו עומס חסר תקדים על מנגנוני הקליטה . במרץ 1950 התקיימה ישיבה משותפת של הממשלה ושל הסוכנות היהודית . המשתתפים העדיפו שלא לקבל החלטה באשר לעלייה מעיראק : הממשלה לא רצתה לתת הוראה לפתוח בהרשמה לעלייה , אבל גם נמנעה מלתת הוראה לקיים הרשמה סלקטיבית . אשכול הציע "לחכות לנס , " דהיינו , לקוות שההרשמה תתנהל באיטיות . חודשיים לאחר מכן נפתחו שערי רומניה ליציאה של יהודים : הפעם הממשלה לא היססה , ובתוך שנה הועלו משם מעל 62 , 000 איש . "במחצית השנייה של , " 1950 כותבת אסתר מאיר , "העדיפה ממשלת ישראל את העלייה מרומניה ורק לקראת סיומה , בתחילת , 1951 האיצה את העלייה מעיראק . " והיא מוסיפה ביובש : "שיקוליה של ממשלת ישראל בסוגיה זו ... עדיין לא הובהרו" ( שם . ( 243-245 : במלים אחרות , המדינה יזמה את מבצעי ההעלאה וויסתה אותם לפי צרכיה ולפי סדרי העדיפויות שלה . מבצעי ההעלאה החלו בספטמבר , 1948 עת יזמה המדינה את העלאתם של שרידי השואה באירופה ; בתוך פחות משנה הועלו תושבי מחנות העקורים ויושבי מחנות המעצר למעפילים בקפריסין ( סיקרון , . ( 1969 : 105 גבולות פולין ורומניה , בהן ישבו יהודים רבים , היו סגורים - ועל כן התפנתה ישראל ליהודי ערב . בראשית הקיץ של 1949 הוחל במבצע "על כנפי נשרים , " שבמסגרתו הועלו מרבית יהודי תימן בתוך שנה ( שם . ( 106 : במקביל הועלו ארצה רוב יהודי לוב ( שם : שם . ( במאי 1950 הוחל בהעלאתם של יהודי רומניה . בתום מבצע זה נפתחה הדרך להעלאתם של יהודי עיראק . לולא מעורבותה של המדינה ספק אם היתה מתרחשת התופעה שזכתה לשם "העלייה ההמונית . " האופציה הציונית , וליתר דיוק העקירה לישראל , הפכה , כתוצאה מהתערבות המדינה הישראלית , לאופציה מרכזית , ולמעשה אף בלעדית , עבור קהילות יהודיות בכמה מארצות ערב . על כן , המונח "העלאה" הולם יותר את התופעה מאשר
|
|