|
|
עמוד:38
ובין הצלתם של עקורים אלה , די היה בו כדי להעניק תימוכין לתביעה הציונית למעמד ריבוני בארץ ישראל בפני גופים בינלאומיים ( אסתר מאיר , . ( 1993-. 123-124 אלה היו השנים בהן מבצעי ההעפלה מאירופה , משחקי החתול והעכבר בין אניות המלחמה הבריטיות ובין ספינות המעפילים , ובראש כולן הסאגה של ספינת העקורים "אקסודוס , " הם שכבשו את הכותרות . לעומת זה , ההעפלה שהתנהלה באותן שנים ממש מארצות המזרח - שהיתה מצומצמת , אמנם , ומנתה במשך שלוש השנים 1945-47 לא יותר 4 , 800-מ נפש - לא הצליחה למשוך תשומת לב תקשורתית דומה ( שם . ( 125 : מעמדם המשני של יהודי ערב בחישוביהם של מנהיגי התנועה הציונית בארץ ישראל מצא ביטוי לא רק בתקשורת ובמשא ומתן הדיפלומטי , אלא גם בהקף ההשקעה הכספית והארגונית . בשעה שבקרב יהודי אירופה פעלו באותן שנים מאות שליחים ציוניים , הרי שבעיראק כולה , על 120 , 000 יהודיה , שהו בכל רגע נתון לא יותר משליח אחד עד ארבעה שליחים ; ובסך הכל פעלו בה בין השנים 1946-1948 שמונה שליחים בלבד . המימון הכספי של הפעילות הציונית היה ביחס דומה ( שם . ( 127 : לאחר הקמת המדינה , הצורך בגיוס המוני של יהודי ערב נעשה דוחק יותר , בעקבות ההשתלטות על שטחים רחבים חדשים וההכרה של הנהגת המדינה כי יש לבסס את האחיזה הדמוגראפית של היהודים בישות המדינית החדשה . כדברי בן גוריון , "המדינה חסרה דבר אחד יסודי , שהוא חסרונה הרציני והחמור ביותר : היא חסרה יהודים , וכל זמן שחסרון זה לא יתמלא במידה מינימלית , אין ביטחון לקיום המדינה גם לאחר שתקום" ( מצוטט אצל הכהן , . ( 1994 : 235 עתה אפשר היה להעמיד לשם כך מנגנון גדול יותר , ואף להשתמש בגלוי בכלים ממלכתיים , כולל המערכת הדיפלומטית . ואולם גם עתה נמשכו התנודות בקביעת סדרי העדיפויות . דוגמא בולטת לכך היא ההחלטה להאט את קצב ההעלאה של יהודי עיראק , ולהעדיף על פניהם את יהודי רומניה , לאחר שממשלת רומניה נאותה להתיר יציאת יהודים . בחורף 1950 העבירו שלטונות עיראק חוק המאפשר ויתור על האזרחות ; חוק זה , שבו נדון בהמשך , הוא אשר יצר את הפתח ליציאה המונית - היעד אליו חתרו מזה כמה שנים השליחים
|
|