|
|
עמוד:34
בתולדותיה , " כותב ירון צור , "אישרה התנועה הציונית פעולה לשם ארגון של עלייה גדולה מצפון-אפריקה . שליחים ארצישראליים נשלחו לאיזור והפעילו את אנשי תנועות הנוער החלוציות - ובמיוחד את אלו שבתוניסיה - למטרה זו . זה הרקע ללחץ הראשון לעלייה " ... ( צור , . ( 1992 : 18 ההחלטה להכליל את יהודי ערב בפרוייקט הציוני באה , כפי שעולה מספרה של אסתר מאיר , על רקע סדרה של אירועים , שתרמו להגברת המודעות ל"פוטנציאל הציוני" שלהם . אירוע בולט אחד היה , כאמור , הפרהוד של יוני 1941 בבגדאד . חשש מקביל עלה באשר לגורל יהודי הלבאנט , שמעמדם התערער תחת שלטון וישי , ומאוחר יותר במהלך כיבוש סוריה על-ידי הבריטים ביולי . 1941 מהלכי המלחמה בצפון אפריקה מיקדו את תשומת הלב בקהילות היהודיות בלוב , אלג'יריה ומרוקו , ובמיוחד בזו של תוניסיה תחת הכיבוש הנאצי . חיילים ארץ-ישראלים שעשו בארצות אלה במסגרת הצבא הבריטי , העבירו לארץ מידע על הקהילות היהודיות . הפעילים שבהם , וביניהם יוסף בנקובר ובן-ציון ישראלי , הופיעו בפני המוסדות הלאומיים ודיווחו על התרשמויותיהם ממצבן של הקהילות במזרח התיכון , ועל היחס לציונות ולעלייה לארץ-ישראל . "אחרים , יצחק כן אהרן , שלמה ליפסקי , גדעון ברץ ועוד , שלחו דו"חות , סקירות ומכתבים , שבהם תיאור את החיים בצלם של אנטישמיות , דלות כלכלית , ניוון תרבותי וכמיהה עזה לארץ-ישראל" ( אסתר מאיר , . ( 1993 : 84-85 הקריאה להעלאה , במסגרת הפרוייקט הציוני , של כל יהודי ערב לארץ ישראל , נהגתה , ככל הידוע , ללא כל התייעצות עם נציגים של הקהילות היהודיות . היתה זו החלטה חד-צדדית , שהסתמכה על הגדרה - חד-צדדית גם היא - של יהודי ערב כ"יהדות מצוקה" הזקוקה להצלה . בן גוריון , הוגה "תכנית המיליון , " הצביע בחדות וביושר על המקור הראשי למצוקתם של יהודי ערב - הוא דיבר על ... " האסון הצפוי ליהודים בארצות המזרח בגלל הציונות . זוהי היהדות היחידה בעולם , העלולה להיות קורבן לציונות - לכן יש לנו אחריות מיוחדת כלפיה " ... ( שם . ( 87 : בהזדמנות אחרת תיאר את יהודי המזרח כ"בני תערובת ( הכוונה לבני ערובה ) של הציונות , " ובהתייחסו במפורש ליהודי עיראק ,
|
|