|
|
עמוד:32
שנה לאחר מכן , באביב , 1942 חידש המוסד את פעילותו , לאחר שנמצאו עבורו ארצות-יעד חדשות - עיראק ואיראן . אלא שציבור היעד לא היה הקהילות היהודיות בארצות אלה , אלא פליטים יהודים מפולין שנמלטו משם עם פלישת הצבא הגרמני והגיעו באלפיהם לרפובליקות האסייתיות של ברית-המועצות , בקרבת הגבולות עם איראן ועיראק . על הפליטים הללו נמנו כמה אלפים מקרב בוגרי תנועת " החלוץ , " שאותם ביקש המוסד להעביר ארצה , דרך איראן ועיראק ( שם . ( 28-29 : תשעה חודשים לאחר הפרהוד יצא לעיראק איש המוסד שאול מאירוב , הלא הוא שאול אביגור . תוך כדי פעילותו להעלאת החלוצים פליטי פולין , התוודע אביגור לקהילה היהודית המקומית . הוא התרשם - היה זה , כאמור , זמן קצר לאחר הפרהוד - כי יש שם נכונות רבה לעלייה . דיווחיו של אביגור לארץ גרמו לתפנית ראשונה ' המוסד החליט לשלוח לקהילת עיראק שלושה שליחים ראשונים - אנצו סרני , שמריה גוטמן ועזרא כדורי - שהיה יליד עיראק ( שם : . ( 31 במקביל נשלחו שליחים של המוסד , לראשונה , גם לאיראן , סוריה ולבנון . שנה לאחר מכן יצאו שני שליחים ראשונים בדרכם לצפון-אפריקה ( שם . ( 85 : שלושת השליחים הראשונים הגיעו עד מהרה למסקנה כי בניגוד לרושם שקיבל שאול אביגור - שבא לעיראק , כאמור , זמן קצר לאחר הפרהוד - פוטנציאל העלייה משם הוא קטן ביותר . יהודי עיראק לא חשבו על עלייה לישראל כעל אופציה רלבאנטית . מסקנה נוספת של השליחים היתה כי הדרך היחידה להגביר את פוטנציאל העלייה היא לייסד בעיראק תנועה ציונית ( שם . ( 36 : ואכן , ביוזמתם של שליחי המוסד ובמימון של הסוכנות היהודית נוסדה בעיראק תנועה ציונית . היה זה , לדברי אסתר מאיר , מקרה ראשון בתולדות ההסתדרות הציונית של הקמת תנועה ציונית מקומית על-ידי שליחים של המוסדות הציוניים בישראל ( שם . ( 39 : גם לאחר שהוקמה התנועה הציונית בעיראק , היה העניין של ההנהגה הציונית הארץ-ישראלית נתון בעיקר ליהודי אירופה . דבר זה החל להשתנות : 1944-ב "כאשר התברר שאותם מרכזים יהודיים , אשר בהם התמקדה הפעילות הציונית מאז שלהי המאה , 19-ה הושמדו , ומספרם של הניצולים היה קטן לאין שיעור מכפי שניתן היה לקוות ,
|
|