|
|
עמוד:31
חריגה ראשונה ביחסם של המוסדות הציוניים בארץ ישראל ליהודי עיראק התרחשה עם היוודע דבר הפרהוד , ההתקפה על הרובע היהודי בבגדאד , ביוני . 194 1 אז , לראשונה , דובר על אפשרות של העלאה מאורגנת של יהודים מעיראק על-ידי המוסדות הציוניים . לצורך כך הוצע לדרוש מן הבריטים עשרת אלפים רשיונות כניסה לארץ . כמו כן הוצע לשגר לעיראק שליח עלייה ארץ-ישראלי . ראשי היישוב ראו בעלייה לא רק משימת הצלה אלא גם אמצעי לשיפור מערכת היחסים שלהם עם היהודים בעיראק ועם יוצאי עיראק בארץ . אסתר מאיר מוסיפה עם זאת כי זה לא היה השיקול היחידי : המנהיגים הארץישראליים חישבו שעלייה מעיראק עשויה "להקל על המחסור בידיים עובדות , מחסור שהיה צפוי לנוכח תיגכור הגיוס לצבא הבריטי ולאור תחזית אופטימית להתאוששות המשק מן המשבר הכלכלי של ראשית המלחמה" ( שם . ( 25 : הפרהוד התרחש בתום השנה השנייה למלחמת העולם השנייה , שעה שדרכי העלייה מאירופה נחסמו . "חסימת דרכי העלייה מאירופה , " אומרת אסתר מאיר , "היתה הגורם הדומיננטי בהשפעתו על מדיניות העלייה של היישוב בתקופה זו , והיא מילאה תפקיד ראשון במעלה גם בעיצוב מדיניות חדשה בשאלת עלייתם של יהודי עיראק - שאלה שעלתה על סדר היום בעקבות הפרעות" ( שם . ( 26 : בסופו של דבר לא נעתרו שלטונות המנדט הבריטיים לדרישה להנפיק עשרת אלפים רשיונות כניסה עבור יהודים מעיראק , ועקב כך החליטו המוסדות הציוניים להקציב ליהודים בעיראק 110 מתוך כלל רשיונות הכניסה שעמדו באותה עת לרשותם . ואולם גם מיכסה זו , למרות שהיתה פעוטה , העמידה בפני מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית בעיות ביצוע , שכן בעיראק לא היו , לדברי אסתר מאיר , ... " לא תנועה ציונית ולא משרד ארץ-ישראלי ואף לא מנגנון כלשהו לניהול העלייה , ולמחלקה לא היו כל קשרים עם יהודי עיראק" ( שם . ( 27 : הסוכנות היהודית פנתה בבקשת עזרה למוסד לעלייה בי , שהוקם בזמנו כדי לעקוף את מסגרות העלייה הרשמיות שהתנהלו באישור רשויות המנדט הבריטי . המוסד התחיל את דרכו בהעלאת יהודים מאירופה , והתמיד בכך עד שנסגרו שערי אירופה בתחילת . 1941
|
|