|
|
עמוד:29
התקבלו בספקנות ובאי-אמון . דבקותם ב'מולדת העיראקית' הושפעה בעיקר ממעמדם הבולט בכלכלת המדינה ונומקה בטיעונים היסטוריים וחברתיים . הם לא השכילו להבין כי המעמד האמור לא יוכל להישמר בעינו לאורך ימים וכי דור של משכילים ואנשי עסקים ערבים עתיד להופיע במהרה בזירה ולדחוק אותם ממישרות ממשלתיות - בשנות השלושים - ומעמדות כלכליות - במחצית השניה של שנות הארבעים" ( שם ; 11 : הדגשות שלי . ( אלא שמותר לנו להטיל ספק בפרשנות פוסט-פקטו ודטרמיניסטית זו של קזז . "האוריינטציה העיראקית" היתה אופציה , שאותה יש להעריך תוך שקילת האלטרנטיבות , כפי שנתפסו בזמנן בעיני הנפשות הפועלות . קזז , מרגע שבחר בשם "עיראקית" לאוריינטציה של גיבורי ספרו , מגביל מראש את מרחב הפעולה שלהם , שכן האלטרנטיבה המשתמעת היא "אוריינטציה לא עיראקית , " ובהקשר ההיסטורי הקונקרטי - אלטרנטיבה ציונית . אילו היה נותן לאוריינטציה של גיבוריו שם שונה , שתחולתו מוגבלת יותר - למשל , "אוריינטציה בורגנית-מסחרית פרו-מערבית , " תוך הנגדה ל"אוריינטציה לאומית אנטי-קולוניאלית" - יכול היה קזז לדון בהתפתחויות מבלי להיכנע ללחץ המשקולת ההיסטוריוגרפית הציונית . הדבר בולט במיוחד במובאה הבאה , בה מתאר קזז את מהלך הסיום בקיום הקהילתי של היהודים בעיראק , שהתרחש , 1974-ב כאשר מאיר בצרי , ששימש בשנות 70-ה כממלא מקום ראש העדה , היגר מעיראק לבריטניה : "עזיבתו מסמלת את הקץ של קיום יהודי בעיראק לאחר 2 , 500 שנה . מקסם השווא של חסידי האוריינטציה העיראקית על עתידה המשגשג והבטוח של העדה היהודית בעיראק , תחת שלטון ערבי , תם לגווע . אחרון נאמני ה'עיראקיזציה' יצא את הארץ והמחיש בעליל את כשלונה הסופי" ( שם ; 308 : הדגשה שלי . ( התיבה "עיראקית" בצמד "האוריינטציה העיראקית" באה מתוך הנגדה לתפנית הקונקרטית המרכזית שחלה במהלך העניינים , דהיינו , העקירה לישראל . על רקע זה יכול קזז לעשות שימוש במושג "מקסם השווא , " ולהחילו על עצם אפשרות הקיום היהודי בעיראק תחת שלטון ערבי . השאלה המתבקשת היא האם אכן מדובר כאן באוריינטציה שהיא חסרת שחר , a priori או שמא היא נתגלתה כקשה למימוש , בין
|
|