|
|
עמוד:27
הפאן-ערבי , שהיה יותר אקסלוסיביסטי בגישתו ( שיבלק , . ( 1986 : 49 התנודות ביחס ליהודים במהלך התקופה הנדונה נבעו בין השאר מן התנודות במעמדם של שני זרמים אלה במערכת קבלת ההחלטות . 1941-ב תפס את השלטון רשיד עלי אל-כילאני , בראש קבוצת קצינים שהתנגדה לקשרים של המשטר המלוכני העיראקי עם הבריטים , וקיימה מגעים עם נציגי המשטר הנאצי בגרמניה . התערבות בריטית החזירה כעבור זמן קצר לשלטון את העוצר המלכותי . ביוני , 1941 בימים שבין יציאת רשיד עלי את בגדאד ובין כניסת אנשיו של העוצר המלכותי , ארעו ההתפרעויות החמורות שנודעו בשם פרהוד ( בערבית , אובדן החוק והסדר ) שבמהלכן נרצחו למעלה 150-מ יהודים . לאחר מכן באה תקופה של רגיעה יחסית , עד לפריצת המלחמה בארץ ישראל . הסכסוך הציוני-פלסטיני החל נותן את אותותיו בעיראק עוד זמן רב קודם לכן . הדי הסכסוך הגיעו כבר בשנות העשרים של המאה , באמצעות מורים סורים ופלסטינים . שליחים פלסטיניים יצאו לכל ארצות ערב לגייס אהדה ותמיכה במאבקם . בשנות השלושים הגיעו לעיראק פעילים ולוחמים שברחו מארץ-ישראל / פלסטינה בתקופת המרד הערבי . ( 1936-1939 ) הבולט שבהם היה המופתי הירושלמי חאג' אמין אל-חוסייני . גולים אלה "פעלו לחיזוק התנועה הפאןערבית והפאן-מוסלמית , הגבירו את ההתעניינות והמעורבות בבעיית ארץ-ישראל , והציגו את הציונים בארץ-ישראל , בעיראק ובמזרח התיכון בכלל כמשתפי פעולה עם השלטון הקולוניאלי של הבריטים והצרפתים . הם קראו לצאת למאבק נגד הציונים והושיטו אצבע מאשימה כלפי יהודי עיראק בטענה , שהם בוגדים בארצם , אוהדים את הציונות ומסייעים לה" ( אסתר מאיר , . ( 1993 : 5 עם תחילת הקרבות בארץ-ישראל , , 1947-ב גבר המתח . ממשלת עיראק שלחה מתנדבים לצבאו של קאוקג'י , שעמד בראש כוחות בלתי-סדירים שלחמו ביהודים . עם ההכרזה על הקמת המדינה היהודית , שלחה ממשלת עיראק יחידות של הצבא הסדיר שהצטרפו ליחידות של צבאות ערביים אחרים שתקפו את ישראל . ממשלת עיראק החרימה דואר שנשלח מישראל ליהודים בעיראק ועצרה חלק מהנמענים . ביולי 1948 הוחל החוק הפלילי על פעילות ציונית . כמו כן , החל גל של פיטורים בקרב עובדי מדינה יהודים . רשיונות ייבוא
|
|