|
|
עמוד:26
המקיימים זיקה כלכלית לשוק המקומי ; מגזר מתמערב , של יהודים " ילידים" המפתחים זיקה תרבותית למערב , אך מבלי שהדבר ילווה בזכויות יתר כלשהן ; ומגזר אירופי , של יהודים בעלי נתינות אירופית , או שהשיגו נתינות אירופית , ויצרו זיקה למערכת הכלכלית העולמית . המגזר האירופי הקיף אך מעטים מבין יהודי מרוקו ( צור , ; 1992 : 44 ר' גם צור , ללא תאריך , ( 29 : והיה מרוכז ברובו בקזבלנקה , עיר שהפכה , בעקבות חדירת צרפת , מנמל קטן ונידח למרכז תעשייתי ומסחרי משגשג ( הגר הלל , . ( 1993 : 8 מרבית היהודים השתייכו למגזרים ה"ילידים , " והמשיכו להיות מרכיב מן המרכיבים של החברה המרוקאית ה"ילידית . " יהודי מרוקו עקרו ברובם לאחר שמרוקו קיבלה עצמאותה מצרפת : לישראל הגיעו בעיקר אנשי המגזר ה"ילידי" והמגזר המתמערב ! מרבית אנשי המגזר האירופי עקרו לצרפת . בעוד שבצפון אפריקה נוצרה שכבה של יהודים שהזדהו עם השליטים האירופיים , ששלטונם נמשך עשרות שנים , הרי שבעיראק , שהשלטון הבריטי הישיר בה היה קצר ימים , יחסית , ונסתיים , 1931-ב התהוותה , כאמור , שכבה של יהודים שפיתחה מה שקזז מכנה בשם " אוריינטציה עיראקית : " על שכבה זו נמנו כמעט כל מנהיגיה של הקהילה . אנשים אלה ראו עצמם עיראקים אמיתיים , שמקורותיהם בעיראק קדומים מאלה של הערבים . בשנות 40-ה המשיכו מנהיגים בולטים של הקהילה , ובראשם הסנאטור היהודי עזרא דניאל ועורך הדין יוסוף אל-כביר , בקו זה : "אנחנו נמצאים בעיראק אלפיים שנה , ונשב בה עוד אלפיים שנה . אולי עד לימות המשיח" ( קזז , . ( 1991 : 227-228 מנהיגים אלה הסתייגו מן הציונות , ומרביתם - כולל הרב הראשי של הקהילה - בחרו שלא לעקור לישראל בגל הגדול של 1 1951 חלקם היגרו לארצות המערב , ובעיקר לאנגליה , וחלקם בחרו להישאר בעיראק . האחרון שבהם יצא את עיראק לבריטניה 1974-ב ( שם : . ( 308 כאשר עיראק קיבלה עצמאות , החלו להסתמן שינויים לרעה , בראש ובראשונה במעמדה של הבורגנות היהודית . התנועה הלאומית הערבית ביקשה לדחוק את רגליהם של היהודים ממשרות בשירות הממשלתי , ולהגביל את מספר התלמידים היהודים במוסדות השכלה ממשלתיים . ואולם יש לציין כי התנועה הלאומית העיראקית היתה חצוייה בין שני זרמים מרכזיים : הזרם הדמוקרטי , שעמו חשו היהודים בנוח , והזרם
|
|