|
|
עמוד:25
הודיעו הבריטים על כוונתם להעניק שלטון עצמי לעיראקים , ביקשו מהם נציגים יהודיים לקבל אזרחות בריטית . בקשות דומות , אגב , הופנו גם על-ידי משלחות של נכבדים נוצרים ומוסלמים ( שיבלק , . ( 1986 : 37-38 הבריטים דחו את הבקשה , והציעו במקום זאת כי היהודים יתמכו בהמשך השלטון הישיר הבריטי ( קזז , 1991 : 45 י ר' גם התיאור אצל יוסף מאיר , . ( 1989 : 411-414 אלא שבתוך זמן קצר נטשו היהודים את "הקו הבדלני שאימצו ברוב תקופת הכיבוש הבריטי" ודבקו "באוריינטציה של שיתוף פעולה עם הרוב המוסלמי , החותר לעצמאות" ( קזז , . ( 1991 : 49 "הנלהבים שביניהם" בעניין זה , כותב קזז , "יראו עצמם כשותפים מלאים למאמץ הלאומי וכחלוץ ההולך לפני המחנה המניח את היסודות למינהל תקין ולכלכלה בריאה . הם ביקשו להשיב אל הארץ , שאותה ראו כמולדתם וכארץ אבותיהם , את זוהרה ואת תפארתה מן העבר הרחוק . מניחי היסודות לקו זה היו יחזקאל ששון ומנחם צאלח דניאל . השניים הטביעו את חותמם , יותר מאחרים , על קורות היהודים בעיראק בתחילת המאה העשרים , ובמיוחד בעשור השלישי שלה , עם ראשית גיבושו של שלטון לאומי תחת המנדט הבריטי . הם וחבריהם , חסידי האוריינטציה העיראקית , אף פיתחו מסכת אידיאולוגית שלמה שנועדה לעודד את ה'עיראקיזציה' של יהודי בבל" ( שם . ( 52 : בצפון אפריקה , ההתקרבות בין יהודים לאירופים הרחיקה לכת יותר . באלג'יריה , לדוגמא , היהודים הוכרו עוד במאה הקודמת כאזרחי צרפת ועקב כך עברו אל מחנה האירופים . לא זו בלבד , אלא שהנוכחות הקולוניאלית היתה ממושכת ומקיפה יותר מאשר בעיראק , והתמשכה עד לשנות , 60-ה למעלה מעשור לאחר המלחמה בין יהודים לפלסטינים והקמתה של מדינת ישראל . עקב כך , האופציה העיונית היתה רחוקה עד מאוד מליבות היהודים שם : "היהודים המתרבים , " כותב שוראקי , "לא שיערו כי יחזרו לישראל" ( שוראקי , . ( 1975 : 273 יהודי אלג'יריה לא באו בהמוניהם לישראל : הם עקרו לצרפת יחד עם הצרפתים האירופים , בעקבות הצלחת המרד האלגי'רי . במרוקו , לדברי ירון צור , יצרה החדירה הקולוניאלית בידול מעמדיתרבותי בתוך הקהילה היהודית , בין שלוש שכבות , אותן הוא מכנה " מגזרים : " מגזר מסורתי של יהודים ערבים , "ילידים , " נתיני השולטן
|
|